בלב כבד ובצער עמוק, ישראל נפרדת משישה מבניה ובנותיה שנחטפו ב-7 באוקטובר ונרצחו בשבי חמאס. עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, הרש גולדברג-פולין, כרמל גת, אלכס לובנוב ואורי דנינו – כל אחד מהם עולם ומלואו, סיפור חיים מרתק שנקטע באכזריות. היום אנו מתייחדים עם זכרם ומספרים את סיפוריהם.
עדן ירושלמי, בת 24, הייתה ברמנית במסיבה ברעים. צעירה מלאת חיים, שברגעיה האחרונים גילתה אומץ לב יוצא דופן. "תפסו אותי," היו מילותיה האחרונות למשפחתה, עדות לרוח החזקה שליוותה אותה עד הרגע האחרון.
אלמוג סרוסי, שנחטף מפסטיבל הנובה, היה מגלם של נאמנות ואהבה. הוא נשאר לצד חברתו שחר גינדי שנפצעה אנושות, מנסה להציל את חייה עד הרגע האחרון. "האדם הכי חיובי שהכרתי," תיארה אותו אחותו עמית, "הלך למקום שהוא הכי אוהב בעולם – מקום שמדבר על מוזיקה ואהבה."
עוד באותו הנושא
הרש גולדברג-פולין, בן 23, היה צעיר מלא תקוות וחלומות. עולה מארצות הברית, הוא תכנן טיול עולמי של שנתיים. הרש הראה אומץ לב מעורר השראה במהלך המתקפה, כשהתחבא במיגונית יחד עם אחרים תחת מטר רימונים. מילותיו האחרונות למשפחתו – "אני אוהב אתכם" ו"אני מצטער" – מעידות על אהבתו העמוקה למשפחתו.
כרמל גת, בת 39, נחטפה מביתה בקיבוץ בארי. מרפאה בעיסוק ומתרגלת יוגה נלהבת, כרמל המשיכה לתרגל יוגה גם בשבי, מפגינה חוסן נפשי מעורר השראה. "זה היה הסימן לחיים שלנו ממנה," סיפרה בת דודתה, "הדרך שלה לשמור על שפיות ועל החוסן הפיזי והנפשי."
אלכס לובנוב, שנחטף מהמסיבה ברעים, היה מנהל הברים באירוע. אב טרי לתינוק שנולד בזמן שביו, אלכס תואר על ידי חבריו כ"הדבק שמחבר את כולם." יזם בנשמתו, תמיד חיפש אתגרים חדשים ודרכים לקדם את עצמו ואת סביבתו.
אורי דנינו, שנחטף גם הוא מהמסיבה, הפגין גבורה יוצאת דופן כשחזר לחלץ חברים למרות שהצליח להימלט בעצמו. "הוא לא היה סולח לעצמו אם לא היה חוזר להציל אותם," אמרה בת זוגו ליאל, מדגישה את אופיו האצילי והאמיץ.
כל אחד מהחטופים הללו היה עולם ומלואו, אדם שהשאיר חותם עמוק על משפחתו, חבריו וקהילתו. הם היו מלאי חיים, חלומות ותקוות לעתיד. זכרם וסיפור גבורתם ימשיכו ללוות אותנו ולהוות מקור השראה לדורות הבאים.
בעוד ישראל מתאבלת על אובדנם, היא גם מתחדשת בנחישותה להשיב את כל החטופים הנותרים הביתה. מאמצי החיפוש והחילוץ של צה"ל נמשכים ללא הרף, משלבים מאמצים מודיעיניים, צבאיים ודיפלומטיים.
