במשך לילה שלם, בתנאי קור קיצוניים וחמצן דליל, נאבקו המטפסים לשמור על ההולנדי בחיים, ניטרו את הדופק והנשימה שלו וניסו להזעיק עזרה כמעט ללא קליטה. מכיוון שמסוקים אינם יכולים לפעול בחשכה או לנחות בגובה זה, המתין הצוות לאור ראשון בעוד שאחד המדריכים ירד בחושך להביא בלוני חמצן.
בסביבות השעה 06:30 בבוקר פונה המטפס ההולנדי באמצעות כבל ממסוק לבית חולים בקטמנדו, שם התייצב מצבו. בעוד שמטפסים אחרים שסייעו בחילוץ המשיכו מיד לאחר מכן לפסגה, מיארה קיבל החלטה קשה וויתר על הפסגה שעליה חלם ועבד במשך חודשים – וסיים את המסע