מגישת המהדורה המרכזית בחדשות 14 מגי טביבי בנאום עוצמתי ב'מכון הרצל': "לא גדלתי בבית דתי. מצאתי את דרכי לאמונה בתקופות האפלות ביותר בחיי, ומאז היא מהווה את האור המנחה בכל מעשי. לפני שנתיים צמתי את צום י"ז בתמוז. הצום הסתיים באמצע שידור חדשות הערב שלנו בשידור חי, לכן, באופן טבעי למדי, אמרתי את הברכה המסורתית וגמעתי לגמה של מים כדי לציין את סיום הצום שם בשידור, יחד עם הצופים שלנו"

"זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית, ואולי בטלוויזיה בכלל, שברכה כזו נאמרה בשידור חי מול מאות אלפי צופים. מבחינתי זה הרגיש טבעי לחלוטין, אך כצפוי, הביקורת לא איחרה לבוא. חלק מהאנשים, הסבורים כי התקשורת צריכה להישאר חילונית וסטנדרטית, האשימו אותי בכפייה דתית וטענו שזה לא מקצועי. אך מה בדיוק הנורמה, ומי מגדיר את גבולותיה? אחרי הכל, אנחנו יהודים החיים במדינה יהודית"

"כשאנשים שואלים אותי מדוע אני משתפת את אמונתי בגלוי, תשובתי פשוטה: במשך שנים לימדו אותנו לראות אמונה בכל דבר הקשור לדת כמשהו פרטי, אפל או פרימיטיבי, משהו שיש להסתיר או להתבייש בו. אך אני גאה להיות יהודייה וגאה בשורשי. הם מקור כוח עבורי"

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות