"הסיבה שלנו להיות פה, זה כי אנחנו יהודים. אחרת, אפשר אוגנדה. הפחד מגיע מבורות. אתה לא מודע ליהדות שלך לכן אתה מפחד מזה. בשנות ה-80 גדלתי על 'פרפר נחמד', אני מראה את זה לבן שלי, והיו פרקים על חגי ישראל. היום לא בטוח שזה היה עובר בגרון חלק כשניסים גרמה שר את הפיוט 'מפי אל'. הייתה פה זהות יהודית פעם ועכשיו יש אנשים שבורחים ממנה".
כמו שהדתיים דואגים שבקהילה שלהם לא תהיה חזרה בשאלה כך אנחנו דואגים שלא תהיה חזרה בתשובה.
אנחנו מכבדים את הסמלים היהודיים וחוגגים אותם אבל אנחנו דואגים לחוסנה של המדינה ודם חילוני לרוב נשפך למען בטחונה כי אנחנו יהודים ציונים דבר שהדתיים חלקם מכריזים שהם לא ציונים וכשיבוא המשיח חחח, הם יחסלו אותנו