מפלגת הציונות הדתית קיימה הבוקר ביקור בעיר שדרות בציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שיחול הערב (ב'). את הביקור פתחו שרי המפלגה, בראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', וחברי הכנסת בישיבת ההסדר בשדרות, שם עלו אל גג הישיבה לאנדרטת 9 הנופלים שלה ושמעו מפי התלמידים, חברי הנופלים, את סיפורי הגבורה שלהם בלחימה ובחייהם הפרטיים.
הציל את חייה של שורדת השואה
הביקור נפתח בדברים לזכרו של גלעד אלמליח הי"ד, מבוגרי הישיבה שנפל במלחמה. "גלעד היה אדם גדול, איש תורה לא פחות, תלמיד חכם", סיפרו חבריו. "הוא יצא מתוך בית המדרש לעולם המעשה, והתורה היא זו שהובילה אותו. גם החסד שלו נבע מהתורה שלו". ראש הישיבה, הרב דוד פנדל, התייחס לדברים ואמר כי "כל מילה שנאמרת כאן מגמדת את האנשים הגדולים שהיו כאן", והדגיש את עומק הדמויות שצמחו מתוך הישיבה.

מור, תלמיד בישיבה וחברו של הלוחם רס"ר גלעד אלמליח ז"ל, סיפר כיצד נהג גלעד לדאוג לצרכיה של שורדת שואה אלמנה וערירית במשך ארבע שנים רצופות מבלי שראה אותה בחייו. "כשגלעד היה במילואים הוא דאג למחליף אך הוא לא היה שם בתדירות כפי שגלעד היה מגיע ומדבר איתה באופן יומיומי. יום אחד גלעד ניסה להשיג אותה אך ללא מענה. לאחר שפנה לעובדת הסוציאלית בעיר וביקש שתבדוק במצבה של ניצולת השואה, התברר כי היא שכבה על הרצפה בחוסר אונים ואם לא היו מגיעים אליה מקריאתו של גלעד, בעוד כמה שעות היא לא הייתה שורדת, כך סיפרו הרופאים. גלעד הציל את חייה של מי שמעולם לא ראה בחייו אך דאג לה כל הזמן. תמיד אמר: 'אני עם השבורים', זו הייתה הסיסמא שלו".
עוד באותו הנושא
"הבנו שצריך לפעול"
בהמשך שמעו חברי הכנסת עדויות ממקור ראשון של תלמידי הישיבה, שלחמו בשטח כבר בשעות הראשונות של המתקפה. תלמיד ישיבה נוסף ולוחם בגבעתי, סיפר כי הגיע לישיבה לשמחת תורה יחד עם חבריו למרות שהיו לקראת סיום המסלול. "הרגשנו שזה הבית השני שלנו", אמר. לדבריו, עם תחילת האזעקות חשבו תחילה שמדובר בעוד סבב, אך במהרה הבינו כי מדובר באירוע חריג. "יצאנו שלושה חבר'ה מהמחלקה לכיוון הכביש הראשי ליד תחנת המשטרה, וראינו טנדר עם מחבלים. עדיין לא סיימנו הכשרה, אבל הבנו שצריך לפעול", תיאר. הוא הדגיש כי הכוח לפעול הגיע מהחינוך שקיבל בישיבה: "הדבר שנתן לי את הכוחות זה הבית השני שלי פה – הישיבה והאנשים שבה".

אחד התלמידים שיתף גם ברגע אישי מהלחימה בעזה, שבו התמודד עם פחד עז לפני עלייה לעמדה. "אני זוכר את עצמי משקשק מפחד, אבל עולה, כי צריך לעלות, כי צריכים אותי", סיפר. לדבריו, באותו רגע נזכר בדברי הרמב״ם על לוחם במלחמה, ומתוך כך מצא את הכוח להמשיך: "ברגע אחד הפחד התחלף בעוז". במהלך המפגש הוצג גם סיפורו של תלמיד הישיבה שנפצע קשה בלחימה ועבר תהליך שיקום ארוך, כולל טיפול ניסיוני בחו"ל. "אחרי שנתיים ראיתי אותו מחייך", סיפר אחד מחבריו, "וזה מזכיר לי לא לוותר".