הנשיא האמריקני טראמפ הודיע הערב (ג') כי השליח המיוחד וויטקוף וחתנו ג'רארד קושנר עובדים על המשא ומתן עם איראן, יחד עם מרקו רוביו וג'יי די ואנס. עוד הוא טען, ברקע הנסיונות להבין את הסיבות של טראמפ לחתום על הסכם, הוא אמר: "איראן נתנו לנו מתנה והמתנה הגיעה היום. היא שווה הרבה מאוד כסף. לא אומר מה המתנה שהם נתנו אבל זה הראה לי שאנחנו מדברים עם האנשים הנכונים. זה לא היה קשור לגרעין אלא לנפט וגז".
במקביל, הערב הודיעה איראן לארגון הימאות הבין לאומי כי כלי-שיט לא עויינים יוכלו לשוט במיצר הורמוז, ובלבד שישמרו על תיאום עם הרשויות האיראניות, כך לפי דיווח של איתמר מרגלית.
התרחיש ממנו חוששים בישראל
על אף שקבלת ההחלטות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נחשבת לבלתי צפויה, בירושלים חוששים מתרחיש שנחשב למדאיג: חתירה מהירה של הבית הלבן להסכם מסגרת עם איראן, עוד לפני מיצוי הדיון בסוגיות הליבה.
עוד באותו הנושא
- עומדים לצידינו: השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, ארגון המייצג נוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, מגנה בחריפות את החלטתן של מדינות באירופה ובמערב להטיל סנקציות על היישובים היהודיים ביהודה, שומרון, רמת הגולן וירושלים
- החות'ים השלימו את ההשתלטות על מצר באב אל-מנדב
- גל גדות תוקעת בשופר באחת מתוכנית הטלוויזיה הכי פופולאריות בארה"ב | צפו:
- יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שוחח פעמיים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והפציר בו לפעול צבאית נגד החות'ים בתימן. טראמפ דחה את הבקשה והבהיר כי וושינגטון אינה מתכוונת להתערב ישירות בלחימה בשלב זה

לפי שלושה גורמים הבקיאים בפרטים, שצוטטו הערב (ג') בחדשות 12, בסביבת טראמפ כבר מגבשים מנגנון אפשרי להפסקת הלחימה, בהובלת יועצי הנשיא ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף ובאישור הנשיא עצמו. לפי המתווה המסתמן, הצדדים יכריזו על חודש של הפסקת אש, שבמהלכו יתנהלו מגעים סביב "הסכם 15 הנקודות" – מודל שמזכיר, לפחות במבנהו, את ההסדרים שנוסו בעבר בזירות עזה ולבנון.
אלא שבישראל חוששים כי הסכם עקרונות מהיר, כללי ועמום, עלול לשרת דווקא את האינטרס האיראני. בדרג המדיני והביטחוני מעריכים כי בתרחיש כזה, טהראן עשויה להשיג עצירת אש מבלי שתידרש להכרעות מיידיות בסוגיות המהותיות ביותר — ובראשן הגרעין, הטילים והפעלת השלוחות האזוריות.

הדרישות האמריקניות
לפי הדיווח, המסמך שהועבר לאיראנים כולל שורת דרישות אמריקניות נרחבות: פירוק היכולות הגרעיניות שכבר נצברו, התחייבות שלא לחתור לעולם להשגת נשק גרעיני, איסור על העשרת חומר גרעיני על אדמת איראן, העברת כלל החומר המועשר לידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, והוצאת האתרים בנתנז, אספהאן ופורדו מכלל שימוש. עוד דורשת וושינגטון חשיפה מלאה של המידע הגרעיני, נטישת "פרדיגמת הפרוקסיז", הפסקת מימון וחימוש של שלוחותיה של איראן באזור, שמירה על חופש השיט במצר הורמוז, ובהמשך גם מגבלות על פרויקט הטילים – בהיקף ובטווח.
מנגד, לפי אותו מתווה, איראן אמורה לקבל בתמורה הסרה מלאה של הסנקציות, סיוע בקידום פרויקט גרעין אזרחי בבושהר (ייצור חשמל), והסרת איום ה"סנאפבק".
בירושלים מטילים ספק כבד באפשרות שטהראן תסכים לסעיפים נוקשים ומוחלטים כאלה. ההערכה היא כי שני תרחישים עדיין מונחים על השולחן: קריסה מוחלטת של המגעים — או לחלופין הסכם מסגרת כללי, שבו הסוגיות הנפיצות באמת יידחו לשלב מאוחר יותר. מבחינת ישראל, זהו בדיוק התרחיש שמעורר את הדאגה הגדולה ביותר.
