מאז תחילת המערכה מול איראן וחיזבאללה, נתוני ההתרעות מאפליקציות "צופר" ו"פיקוד העורף" משרטטים תמונה ברורה על מוקדי הירי המרכזיים בישראל. בניגוד למה שרבים היו מצפים, חמשת היישובים שספגו את מספר ההתרעות הגבוה ביותר נמצאים כולם במרכז הארץ.
ההתרעות במספרים
בראש הרשימה ניצבים תל אביב – מזרח ורמת גן – מערב, עם 105 התרעות כל אחד. מיד אחריהם מדורגים אור יהודה, אזור וצפריה, עם 104 התרעות לכל אחד. הפערים הזעירים בין היישובים ממחישים עד כמה המרכז הפך לזירה רוויה בהתרעות במהלך הלחימה.
ומנגד, בתוך מפת האיומים הארצית בולט גם נתון חריג במיוחד: קיבוץ יטבתה שבדרום הערבה הוא היישוב היחיד בישראל שבו לא נרשמה אפילו אזעקה אחת מאז תחילת העימות. בזמן שתושבים רבים ברחבי הארץ חיים לצד שגרת התרעות בלתי פוסקת, יטבתה מסמנת נקודת שקט חריגה על המפה.
עוד באותו הנושא

היישובים המטווחים ביותר
- תל אביב – מזרח: 105
- רמת גן – מערב: 105
- אור יהודה: 104
- אזור: 104
- צפריה: 104
הפער מול "קו העימות"
עם זאת, כשמסתכלים על התמונה האזורית הרחבה, "קו העימות" הוא זה שמוביל בפער גדול בכמות האזעקות הכוללת. אלא שכאן מגיע ההסבר המעניין: בעוד שבצפון נרשמים נפחי אש גבוהים לעבר נקודות מסוימות, במרכז הארץ, כל שיגור בליסטי מפעיל פוליגוני התרעה רחבים מאוד. המשמעות היא שטיל אחד יכול להפעיל אזעקות ביישובים רבים וצמודים בו זמנית, ולכן המרכז מטפס במהירות לראש טבלת היישובים המטווחים ביותר.
בפיקוד העורף ובמערכות ההתרעה מסבירים למעשה תמונת איום כפולה: הצפון סופג אש תכופה וממוקדת, בעוד שהמרכז חווה התרעות רחבות היקף שנובעות מאופי האיום הבליסטי.

לא נכון. גם בסמר לא היו עדיין אזעקות.