מבצע "שאגת הארי" נכנס הערב ליומו ה-12, ועל רקע הלחימה המתמשכת בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, מתחדדת אחת השאלות המרכזיות של המערכה: האם נראה גל עריקות משמעותי בתוך צבא איראן ומשמרות המהפכה? לפי פרסום ראשון הערב (ג') בחדשות 14, בשטח כבר מסתמנים ניצנים ראשונים של מגמה כזו, בעיקר בקרב דרגים נמוכים בארגון.
סימני שבירה בדרגים נמוכים
לפי הגורם שמסר את המידע, מוקדי העריקות מופיעים בעיקר במפקדות שמחוץ לטהרן ובאזורי הפריפריה. לדבריו, בקרב פעילי השטח מורגשת בהלה גוברת, וחלק ממי שמסוגלים לכך כלכלית מנסים להימלט מאיראן בדרכים קרקעיות. לצד זאת, בתוך הארגון שורר פחד כבד מפני תגובת המשטר במקרה שישרוד את הטלטלה הנוכחית, במיוחד כלפי מי שברחו ובני משפחותיהם שנותרו מאחור.
עם זאת, חשוב להדגיש כי נכון לעכשיו אין אימות פומבי רחב לדיווח על גל עריקות משמעותי, ובמקביל דיווחים בינלאומיים מצביעים על כך שההנהגה האיראנית עדיין משדרת שליטה, ממשיכה לאיים על אזרחיה ומצליחה, לפחות בשלב זה, לבלום התפרצות עממית רחבה. בוול סטריט ג'ורנל דווח אתמול כי מנגנוני הביטחון ממשיכים לדכא מחאה פנימית, וכי המשטר עדיין מצליח לשמר רציפות שלטונית גם תחת הלחץ הכבד.
המטרה: לסדוק את הפחד של האזרחים
לאור המצב הזה, ייתכן כי בימים הקרובים נראה נסיונות סיכול של בכירים במשטר, אשר להם שתי מטרות: לא רק לפגוע בשרשרת הפיקוד של המשטר, אלא בעיקר לסדוק את חומת הפחד של הציבור האיראני. ככל שהתחושה ברחוב תהיה שההנהגה פגיעה יותר ופחות חסינה, כך יגדל הסיכוי שמחאה ממושכת תהפוך להתקוממות רחבה נגד המשטר. בינתיים, התמונה נותרת מורכבת: סימני שבירה ראשונים מצד אחד, ומנגנון דיכוי פעיל וקשוח מצד שני.
