בישראל ובארצות הברית כבר הבהירו כי גם חמינאי הבן סומן כמטרה לחיסול – אך לצד הקריאות לפגוע במנהיג הנכנס עולה גם שאלה מרכזית: האם השמדת המנהיג פעם אחרי פעם תספיק כדי למוטט את המשטר האיראני?
ד"ר אדי כהן, עמית מחקר המרכז לאסטרטגיה ICGS, מזרחן ואחד הקולות הישראלים הבולטים בעולם הערבי, טוען בשיחה עם "רגע NEWS" כי הפלת המשטר האיראני – אם תתרחש – לא תהיה תוצאה של מהלך צבאי אחד בלבד, אלא של שילוב אירועים שיתרחשו במקביל בתוך איראן ומחוצה לה.
"זה לא יקרה בשבוע-שבועיים, וזה גם לא יקרה רק מהפצצות מהאוויר", אומר ד"ר אדי כהן. "כדי שהמשטר ייפול צריכים לקרות כמה דברים בבת אחת: התקוממות של מיליונים מתוך העם, פגיעה בכל הבכירים והגנרלים, עריקות מתוך הצבא או ממשמרות המהפכה, וגם לחץ צבאי מתמשך. רק אם הדברים האלה יתרחשו במקביל, גם מלמעלה וגם מלמטה, אפשר יהיה לדבר על קריסה של המשטר האיראני".
כמה זמן יקח לדעתך למהלך כזה לקרות?
"אם ארבעת הדברים האלה יתקיימו בחודש, אז המשטר ייפול בחודש. אם כל הדברים האלה יתרחשו במספר שבועות זה ימוטט את המשטר. לדעתי זה ייקח קצת יותר. אבל אין לי הערכה מדוייקת, זה כבר להתעסק בנבואות".
לצד העמדה הברורה של כהן לגביי הצורך בהצטברות תרחישים הוא מדגיש כי ישראל פועלת נכון עד כה. "הצבא עושה את העבודה, אין לי שום תלונה נגד ישראל. צריך להמשיך לתת בראש, להמשיך לפגוע באיראנים, בחיזבאללה, להמשיך את התיאום עם האמריקאים ולהחריף את מה שאנחנו עושים".
"הסמכות החזקה ביותר במדינה"
לדבריו, הסיבה שחיסול המנהיג העליון נחשב בכל זאת למהלך דרמטי נעוצה בתפקיד המרכזי שהוא ממלא במבנה המשטר האיראני.
"המנהיג העליון אינו דמות סמלית בלבד, אלא הסמכות החזקה ביותר במדינה – הן מבחינה דתית והן מבחינה פוליטית וצבאית. הוא זה שמתווה את הכיוון האסטרטגי של איראן, מחזיק בסמכות למנות בכירים במערכת הביטחון והשלטון, ומפקח על משמרות המהפכה – הכוח הצבאי המרכזי שנועד לשמור על המהפכה האסלאמית מאז 1979. בניגוד לנשיא האיראני שממלא בעיקר תפקיד ייצוגי ודיפלומטי, המנהיג העליון הוא זה שמקבל את ההכרעות המרכזיות", כהן מסביר.
המנהיג החדש
כהן טוען שעצם המהירות שבה איראן פועלת למנות מנהיג חדש מעידה על הלחץ שבו נמצא המשטר. לדבריו, העובדה שהכריזו על יורש עוד לפני שהתקיימה הלווייתו של חמינאי אינה מקרית. "זה צעד מוזר שמראה שהם נואשים", הוא אומר. "הם רוצים לסגור את זה מהר כי הם רואים שהמדינה הולכת להתפרק". המהלך, כך הוא מסביר, משקף ניסיון של המשטר לשדר יציבות ולהמשיך את רצף השלטון גם בזמן משבר.
ההשפעה על חיזבאללה
ההשפעה של המשטר האיראני אינה מוגבלת לגבולות המדינה בלבד, אלא משתרעת על פני המזרח התיכון כולו דרך רשת של ארגונים שיעים הנתמכים על ידי טהרן. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא חיזבאללה בלבנון, שהוקם, מומן וחומש לאורך השנים על ידי איראן. כהן, שנולד בלבנון, אומר כי ההשפעה האיראנית במדינה מורגשת כבר עשרות שנים, במיוחד מאז סיום מלחמת האזרחים בלבנון. "מי שמכיר את לבנון יודע שהנוכחות האיראנית שם היא לא תאוריה – אלא כוח שמורגש ברחוב", הוא משתף.
לדבריו, על אף שחיזבאללה הוא ארגון לבנוני, נאמנותו האידאולוגית והאסטרטגית נתונה בראש ובראשונה לאיראן, והוא פועל בתיאום הדוק עם טהרן: "יש תיאום מלא בין חיזבאללה לאיראן, אפילו חדר מלחמה משותף".
הקשר ההדוק בין טהרן לחיזבאללה גם מסביר עד כמה גורלו של הארגון קשור לעתיד המשטר האיראני. לדברי כהן, אם השלטון בטהרן יקרוס, גם כוחו של חיזבאללה צפוי להיפגע באופן משמעותי. "ברגע שלא יהיה משטר באיראן, חיזבאללה יקבל כמעט מכת מוות", הוא מבהיר. "מי ייתן לו כסף? מי ייתן לו נשק? מי יתמוך בו?". לדבריו, ללא התמיכה האיראנית המתמשכת, הארגון יתקשה לשמור על עוצמתו הצבאית ועל מעמדו האזורי.
איך ארגוני הטרור מקבלים את המנהיג העליון המיועד?
"בקרב הארגונים השיעיים הנתמכים על ידי איראן אין התנגדות למינויו של מוג'תבא חמינאי. להפך – רבים מהם רואים בכך המשך ישיר של הדרך שהתווה אביו. ארגונים כמו חיזבאללה, החות'ים בתימן וחמאס נשענים במשך שנים על התמיכה האיראנית, ולכן מבחינתם חילופי הנהגה אינם צפויים לשנות את הכיוון האסטרטגי. הם מרוצים מזה שהתמיכה לא תיפסק".
חשיבות המאמץ האזרחי
לצד הניתוח האסטרטגי, כהן מתייחס גם לתפקידם של אזרחי ישראל בזמן המערכה מול איראן. לדבריו, מעבר לפעילות הצבאית והמדינית, יש חשיבות גם להתנהלות האזרחית בעורף. "צריך לשמור על הוראות העורף ולא להיכנס לפאניקה", הוא אומר. "לא להפיץ מידע על מיקומי נפילות ולא לעזור לאויב". לדבריו, שמירה על משמעת אזרחית ואחריות ציבורית היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הכולל בזמן עימות ביטחוני.
