הפרשן צבי יחזקאלי גם הערב (ש'), בסקירה היומית שלו על זירות המלחמה, למתרחש בטהרן והצביע על סימנים ראשונים של פיצול בתוך ההנהגה האיראנית. לדבריו, ניתן לזהות חילוקי דעות בין גורמים פוליטיים לבין גורמים ביטחוניים סביב המשך המלחמה.
סמלי המשטר תחת לחץ
יחזקאלי אומר כי הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן מאותת שאיראן אינה מעוניינת להרחיב את המלחמה מול מדינות המפרץ, בעוד גורמים במשמרות המהפכה ובמחנה השמרני לוחצים להמשיך את המערכה. הפער הזה, לדבריו, חושף מאבק פנימי על כיוון המשטר.
לדבריו, למרות הלחץ הגובר, איש בהנהגה האיראנית אינו מדבר על כניעה. "הכיוון של ההנהגה האיראנית הוא להמשיך עם הראש בקיר, עד שיקרה להם נס", אמר.
עוד באותו הנושא
- החות'ים פתחו הבוקר בתקיפות נרחבות בסעודיה, כולל שיגור טילים לעבר ערים מרכזיות כמו ג'דה ויאנבוע, וגרמו לשריפות באזורים שונים
- חיל האוויר הסעודי תקף את המתחם הממשלתי במחוז ח'דיר שבמחוז תעז שבתימן, ישנם דיווחים על נפגעים במקום
- עודד עילם, בכיר לשעבר במוסד, כותב בטור ל-N12 כי ישראל היא המדינה היחידה באזור שיכולה לתת סיוע אפקטיבי לבן סלמאן במלחמה מול החות'ים: "מאז אוקטובר 2023, אילצו מאות השיגורים לעבר ישראל, את אמ"ן, חיל האוויר וקהילת המודיעין להפוך את תימן מזירת שוליים לתיק מבצעי מרכזי. נבנו מאגרי מטרות, הורחב המעקב אחר שרשרת הפיקוד, נתיבי הברחת הנשק, מערכי הטילים והכטב"מים, מתקני הייצור, הנמלים ומנגנוני הביטחון החות'יים"
- עיתון פח: מחקר חדש ויוצא דופן בהיקפו, שבוצע על ידי פרופ' אדיאל פינקר מאוניברסיטת ייל, חושף הטיה עמוקה, מבנית ושיטתית לרעת ישראל בסיקור המלחמה בעזה בעיתון ה"ניו יורק טיימס". המחקר, שהתפרסם בכתב העת האקדמי היוקרתי Studies in Conflict & Terrorism, מבוסס על ניתוח כמותני ואיכותני מדוקדק של 1,559 כתבות חדשותיות שפורסמו בעיתון בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-7 ביוני 2024
במקביל, יחזקאלי טוען כי המתקפות של ישראל וארצות הברית מכוונות כעת אל לב מנגנוני השלטון: בונקרים, סמלי משטר, מתקנים צבאיים ושדות תעופה. לדבריו, הפגיעה בתשתיות אלה יוצרת לחץ חסר תקדים על מרכזי הכוח של המשטר. לטענתו, אפילו גורמים בכירים מתקשים להתכנס בטהרן מחשש לפגיעה. "המכה בעמוד השדרה של השלטון כבר ניכרת", אמר, והוסיף כי כעת השאלה המרכזית היא האם נראה גם תהליכים של עריקות או התנגדות פנימית בתוך המערכת.

חיזבאללה ללא איראן
בהתייחסות לזירה הלבנונית ציין יחזקאלי כי לראשונה מאז הקמת חיזבאללה בתחילת שנות השמונים, הארגון פועל לדבריו ללא נוכחות ישירה של אנשי משמרות המהפכה בבונקרים שלו.
לפי הפרשנות שלו, מדובר בשינוי אסטרטגי משמעותי שמחליש את הארגון. במקביל, גם המדינה הלבנונית החלה להשמיע קולות תקיפים יותר כלפי חיזבאללה, במיוחד בכל הנוגע לפעילותו מדרום לליטני.
יחזקאלי סבור כי מדובר בחלון הזדמנויות נדיר: "זו הפעם הראשונה שיש הזדמנות לנצל את החולשה של חיזבאללה ולסיים את תפקידו באזור".
העולם הסוני לצד ישראל וארה"ב
נקודה נוספת שעליה הצביע הפרשן היא המערך האזורי שנוצר סביב העימות. לדבריו, שורה של מדינות סוניות במזרח התיכון, בהן סעודיה, מצרים, בחריין, כוויית והאמירויות, אינן מתייצבות לצד איראן.
לדבריו, המערכה הנוכחית נתפסת בעיניהן גם כחלק מהעימות ההיסטורי בין הסונה לשיעה.

תמיכה באיראן – דווקא באירופה
לצד זאת, יחזקאלי ציין תופעה הפוכה דווקא באירופה. לדבריו, במהלך סוף השבוע התקיימו בבירות אירופה הפגנות תמיכה במשטר האיראני. לטענתו, האירועים הללו מדגישים עד כמה הזירה האירופית מושפעת מלחצים פנימיים של קהילות ומהשיח סביב המזרח התיכון.
בסיום הערכתו הצביע יחזקאלי על השאלה המרכזית לשבועות הקרובים: האם הלחץ הצבאי והמדיני יתורגם גם להתקוממות פנימית. לדבריו, "כעת נותר לראות מתי אזרחי איראן ייצאו לרחובות", מהלך שלדעתו עשוי להיות נקודת מפנה של ממש במאבק מול המשטר.


