עדותו המצמררת של מתן אנגרסט, לוחם השריון שנחטף מתוך טנק בוער ב-7 באוקטובר לשבי בעזה, נפרשה אתמול (ה') מול המצלמות בתוכנית עובדה כשהוא מספר לראשונה על המשימה שליוותה אותו לאורך כל תקופת השבי: לשמור על מידע רגיש שנמצא בראשו, מידע שעלול היה לשנות את תמונת הקרב ולסכן חיי לוחמים.
יעד לחקירות ועינויים בשבי
בתוך הכלי המשוריין שבו לחם מתן הותקנו מערכות מתקדמות ואמצעים מבצעיים מסווגים. אנגרסט הכיר את הנהלים, את אופן ההפעלה ואת החלוקה הפנימית של התפקידים בצוות. בהתאם לכך, עבור מחבלי החמאס הוא לא היה רק חטוף – הוא היה מקור מודיעיני יקר ערך.
במהלך החודשים בשבי עבר מתן חקירות ארוכות ולחצים כבדים. בריאיון המטלטל סיפר כי היו ימים של שעות חקירה רצופות, מלוות באלימות קשה ובחישמולים, גם כאשר גופו היה שותת דם. הדרישה של מחבלי החמאס ממנו הייתה למסור את כל מה שידוע לו, אבל הוא בחר אחרת.
מתן הבין שכל פרט שיחשוף עלול להשפיע על שדה הקרב ואפילו על המלחמה הבאה ולכן שמר על שתיקה. לפעמים הצליח להטעות במכוון את השובים כדי לצמצם נזקים אפשריים וקיבל החלטה תחת תנאים בלתי אנושיים – להמשיך לשרת את המדינה ואת צה"ל גם כשהוא כבול ומבודד בשבי בתוך עזה.
המאבק שהפך למבחן
בבוקר שבו נחטף מתן אנגרסט הוא פעל כחלק מצוות מעיר בטנק שנקלע לידי המחבלים הרבים שפרצו את הגדר. ההקלטות האחרונות מאותו יום מעידות על לחימה עיקשת ועל קור רוח ברגעי אימה שהתרחשו באותו בוקר. מתוך הארבעה, אנגרסט הוא היחיד שחזר מהשבי בחיים.
בתוכית איתו, ששודרה אתמול, התברר שהסיפור הוא לא רק על הקרב אלא על מה שקרה לאחר מכן. המאבק על המידע כשהחוטפים ביקשו לקבל הישג תודעתי ומודיעיני.
במהלך הריאיון סיפר כי חי בתחושה שכל חשיפה נוספת עלולה לעלות לו בחייו: "הפחד לא היה תיאורטי, הוא היה יומיומי". הוא תיאר את שלב השיקום והודה כי הטראומה איננה נעלמת בן רגע, והזיכרונות ממשיכים ללוות אותו.
