במקום שאלונים וסימולציות, יום המיונים לשנת השירות של ארגון "קדמה התיישבות צעירים" התקיים תחת כיפת השמיים עם 25 מועמדים שהגיעו אתמול (ה') לחוות “ארץ המאיר” כדי לבחון מקרוב אם הם מתאימים לשנה של עשייה חקלאית וחיים קהילתיים בשטח.
המיון נפתח ביציאה למרעה עם הכבשים, המשיך בבניית טרסות ובהכשרת הקרקע, וכלל גם זריעת חיטה ועבודת כפיים חקלאית. המועמדים לא הסתפקו בהסברים תיאורטיים, אלא השתלבו בפעילות השוטפת של החווה. הבחירה בפורמט כזה נועדה לאפשר למועמדים להבין מקרוב את המשמעות של חיי עשייה יומיומיים, אחריות אישית ועבודה פיזית כחלק משליחות רחבה יותר.
חווה צעירה עם סיפור עמוק
חוות “ארץ המאיר” הוקמה לפני כחמישה חודשים בלבד בסמוך ליישוב נווה צוף, וכבר הפכה למוקד פעילות חקלאית וחינוכית. החווה נוסדה לזכרו של סמ"ר בנימין מאיר ארלי הי"ד, לוחם צנחנים שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. הקמתה נועדה לשלב הנצחה עם עשייה חיה ומתפתחת בשטח.
בלב המיזם עומדת משפחת ברטוב: אלחנן ואלישבע וארבעת ילדיהם, שבחרו לעבור למקום ולהוביל את הקמתו ופיתוחו. לצדם פועלים שינשינים ונערים מארגון "קדמה", שלוקחים חלק פעיל בעבודות היומיום. אלחנן ברטוב, מנהל החווה, שיתף את המועמדים במסלול האישי שעבר יחד עם רעייתו, מעבודה חינוכית בבתי ילדים ועד להקמת החווה. לדבריו, הבחירה לעבור לשטח ולבנות נקודת התיישבות פעילה היא המשך ישיר לתפיסת חיים של שליחות ציבורית.
רשת מתרחבת
חוות “ארץ המאיר” מצטרפת לשורה של חוות נוספות שבהן פועל ארגון "קדמה". בין היתר מדובר בחוות אביה, על שם אביה גנוט ז"ל שנרצחה בטבח בנובה, ובחוות מצפה דני. בנקודות אלה משלבים הצעירים חקלאות, שמירה ועבודה פיזית כחלק ממערך התיישבותי רחב יותר. בארגון מציינים כי בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההתעניינות בשנת שירות בעלת אופי חקלאי וקהילתי.
אמונה זאודה בורשטיין, מנהלת אזור מזרח בארגון, סיכמה את יום המיונים ואמרה כי עבור המשתתפים מדובר היה בחוויה משמעותית. לדבריה, המפגש עם משפחת ברטוב ועם החיים בשטח המחיש למועמדים כיצד ניתן לשלב חיי משפחה, עשייה חינוכית ועבודת אדמה במקום אחד.
לדבריה, החיבור של בני הנוער לעבודת כפיים ולחיים בשטח יוצר זיקה עמוקה יותר לאדמה ולאחריות אישית.
שנת שירות מסוג אחר
שנת שירות בחוות מסוג זה מציבה בפני הצעירים אתגר שונה מזה המוכר במסגרות עירוניות או חינוכיות קלאסיות. מעבר לליווי נוער או פעילות קהילתית, מדובר בשילוב של חיים משותפים, עבודה חקלאית יומיומית ונוכחות רציפה בשטח.
יום המיונים האחרון שיקף את השילוב הזה: בחירה מודעת בשנה של עמל פיזי לצד בניית קהילה והובלת יוזמה בשטח.
