המשלחת הישראלית כבר נחתה היום (חמישי) בדוחא, קטאר לפסגה שתתחיל בשעה 17:00 ומנוהלת על ידי ראש ה-CIA ביל ברנס. במהלכה ישתתפו ראש המוסד דדי ברנע, ראש השב"כ רונן בר, האלוף במיל' ניצן אלון – וגם יועצו של נתניהו, לצד שר המודיעין המצרי עבאס כאמל, וראש ממשלת קטאר מוחמד אאל ת'אני.
הפסגה צפויה לארוך בין יום ליומיים, והיא תתקיים למעשה בהשתתפות הצד הישראלי בלבד, לאחר שבחמאס התנו את השתתפותם בהפסקת הלחימה ברצועת עזה, תנאי שישראל לא היתה מסוגלת להיעתר אליו. עם זאת, נציגי ארגון הטרור ינכחו בדוחא, ויוכלו להעביר מסרים למתווכות.
הפסגה הרב לאומית מגיעה בזמן רגיש עבור כל הצדדים ומעלה את השאלה הבוערת – מה כל צד מצפה להרוויח מהעסקה?
עוד באותו הנושא
מה החמאס רוצה?
לאחר דיווחים כי בכירי החמאס החליטו שלא להגיע לפסגה, האירוע הופך לפגישה במעמד צד אחד בלבד. אולם גם אילו יגיעו לפסגה, לא נראה כי יש בהנהגת החמאס רצון כלשהו להגיע להסכם.
הסיבה לכך, אף היא פשוטה. בניגוד לאמונות הרבות שהמערב תולה ברצון של חמאס לסיים את המלחמה, האמת היא שהמטרה העליונה של ארגון הטרור, כפי שנחשפה לעיני כל ב-7 באוקטובר, היא לא לספק רווחה כלכלית לתושבי רצועת עזה, אלא להחריב את מדינת ישראל ולהרוג את יושביה.
הקונספציה כבר קרסה, אך רבים כבר בנו אחרת במקומה. חשוב לזכור, כי סינוואר עצמו, כמו הנייה, מנהיג החמאס הקודם שחוסל על ידי ישראל, לא מושפעים כלל משיקולים של חיי אדם. הניסיונות האמריקנים להחיות שוב ושוב את המגעים לעסקה נענו בתגובות ציניות של החמאס, שנהנה לשטות במתווכות ובישראל, ולצפות בחילוק הדעות הסוערים שנוצרים בתוך מדינת ישראל סביב עסקת החטופים, שכולם מייחלים לשובם, כפי שניתן לצפות ממדינה שוחרת שלום שמקדשת את החיים.
מסתמן, על רקע היסטוריית פיצוצי הניסיונות למו"מ עד כה על ידי החמאס, כי החמאס מצפה להפיל את העסקה – על מנת להמשיך את המלחמה בעזה, ולהוביל את האזור כולו להסלמה, כפי שניסה החמאס לעשות מראשית המלחמה. תרחיש מסקרן שעשוי לעלות הוא שהמתווכות הערביות, או אפילו איראן עצמה – יפעילו לחץ על חמאס כדי להסכים לעסקה בלית ברירה.
מה ארה"ב רוצה?
ארה"ב להוטה להשיג עסקה, מכמה סיבות. ראשית, משום שנשיא ארה"ב ביידן רוצה לחתום את תקופת הנשיאות שלו בהפסקת אש "אפילו זמנית בעזה", כך לדבריו, וכדי להצטרף לרשימת המכובדת של נשיאי ארה"ב שעשו פעולות ממשיות למען השלום.
ברובד הביטחוני, ארה"ב מודאגת מהסלמה אזורית בין ישראל לאיראן, משום שהיא עלולה להסתעף ולגרור גורמים גדולים עוד יותר – כדוגמת רוסיה – אל תוך הקלחת, וליצור בתרחיש החמור ביותר "מלחמת עולם שלישית", שתערב גם אותה.
על רקע שיקולים אלו, יצא לדרך מסע שכנועים אמריקני, שכלל שליחת בכירים למזרח התיכון לאורך השבוע, על מנת "לסגור פערים" לפני הפסגה. כמו כן, בימים האחרונים טוענים גורמים אמריקנים בראיון לניו יורק טיימס כי ישראל כבר "נמצאת בסוף הדרך" וכי היא "השיגה את כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית ברצועת עזה", וכי כעת "ההפצצות הנמשכות רק מגדילות את הסיכון לאזרחים".
לטענת הגורמים ששירתו בעבר ב-CIA, "חמאס ניזוק כל כך במלחמה עד שאנשיו אמרו לצוותי המשא ומתן הבינלאומיים שהוא מוכן לוותר על השליטה האזרחית בעזה ולתת אותה לארגון עצמאי אחר".
בניגוד לטענות אלו, האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל, צינן את הלהיטות האמריקנית ואמר כי "ההישגים של ישראל בעזה מרשימים, אבל רחוקים ממה שצריך להשיג. אם ישראל תפנה את כוחותיה כעת – תוך שנה חמאס יהיה חזק שוב. הפסקת המלחמה כעת תהיה אסון, יש צורך בעוד חודשיים או שלושה של לחימה בעצימות גדולה במרכז ובדרום עזה. לאחר שלב זה ישראל תוכל לעבור לפשיטות מבוססות מודיעין במשך שנה, כדי להוציא את מחבלי חמאס ותשתיות הנשק שנותרו לפני שגורם אחר יקבל על עצמו את השלטון המקומי".
מה איראן רוצה?
כמעט שלושה שבועות עברו מאז הבטיחה איראן לנקום את חיסול מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בשטחה, שהותיר אותה מושפלת לעיני העולם הערבי ובנות בריתה. בינתיים כל הערכות המודיעין המאומתות מצביעות על כך שאין כל תזוזה של מערכי הטילים של הרפובליקה האיסלאמית, שעשויה לרמז על התקפה.
עם זאת, בינתיים פתחו האיראניים וארגון הטרור חיזבאללה בקמפיין הפחדה, כפי שנסראללה הודה, שהופץ ביעילות בעזרתם האדיבה של כלי התקשורת בישראל שלא חדלו מלפרסם ספקולציות, נבואות זעם ותרחישי אימה על מתקפה אפשרית.
בינתיים, במערכות הביטחון הישראלית הובאו לאישור מול הדרג המדיני היערכויות לכל תרחיש, לרבות סיכול מתקפה איראנית – ברגע שתתגלה, הגנה על השטח האווירי של ישראל – לאחר שתצא מתקפה זאת, ותקיפה מסיבית באיראן או במקום אחר, ככל שיידרש.
כמו כן, צבא ארה"ב הגביר את פריסת הכוחות שלו, לרבות הצבת נושאת מטוסים נוספת במימי המזרח התיכון, ושינוע צוללת בעלת יכולות התקפיות מתקדמות לקרבת מקום. זאת לצד שליחת מסריים מדיניים תקיפים על ידי ארה"ב ומדינות אירופאיות השותפות לקואליציה האנטי-איראנית, בהן את גרמניה, בריטניה, איטליה וצרפת.
התגובה האיראנית כלפי חוץ נותרה תקיפה ובלתי מתפשרת; אולם דיווחים בתקשורת הבינלאומית מעלים כי נשיא איראן פזשכיאן הפציר מהמנהיג העליון ח'מינאי לשקול מחדש את עוצמת התקיפה, כדי להימנע מתגובת נגד הרסנית.
לצד זאת, התפתחות מעניינת וחיובית כלפי המשא ומתן נשמע השבוע, כאשר 3 גורמים איראניים מסרו לוושינגון פוסט כי הם שוקלים לשלוח נציגים למשא ומתן, וכי "רק הפסקת אש בעזה תמנע מאיראן לנקום את חיסול הנייה".
משמע, כי איראן מחפשת עסקה כדי "לרדת מהעץ" לפני שהם ימצאו את עצמם תלויים ממנו. כל מה שנותר לראות הוא האם הפאניקה של איראן תגרום להם ללחוץ על חמאס להסכים לעסקת חטופים, שתכלול הפסקת אש.
מה ישראל רוצה?
בישראל מצפים להרוויח את היקרים מכל – 115 החטופים והחטופות בידי החמאס. עם זאת, ההתייחסות לעסקה בישראל מורכבת, וגורמת לה לשדר מצד אחד מוכנות ופתיחות לקראת העסקה – לצד עמידה על עקרונות ביטחוניים. עם זאת, הלך הרוח בקרב החברה הישראלית אינו אופטימי שמהעסקה הזאת תצא דבר. לצד דיווחים לא מאומתים על התעקשותו של משרד רה"מ שמקשה על הגעה להסכמות, הסיבה המרכזית הודאית לכך שאין עדיין עסקה היא התעקשות החמאס על תנאים שאינם מוסכמים על ישראל, וסירובו של ארגון הטרור להתגמש או אפילו להופיע בשולחן המו"מ.
הצלחתה של הפסגה בקטאר כרגע נתונה בספק, אך בזמן זה של חוסר ודאות, אפשר להישען דווקא עליה, ולתת מקום לבלתי נודע להפתיע – ואולי אפילו לטובה.