עימות דיפלומטי שהתפתח בתחילת החודש בין הסנאטור האמריקני לינדזי גראהם למפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף הייקל, חושף פער עומק בין וושינגטון לביירות. כך אמר אתמול (ה') ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון.
"מה שמתפרש בוושינגטון כהתחמקות, נתפס בביירות כהישרדות"
במהלך פגישה בוושינגטון שאל גראהם את הייקל האם הוא רואה בחיזבאללה ארגון טרור. הייקל השיב: "לא, לא בהקשר של לבנון". גראהם סיים את הפגישה בפתאומיות וכתב לאחר מכן כי כוחות הביטחון הלבנוניים אינם "שותף אמין" כל עוד הם מחזיקים בעמדה כזו.
לדברי נריה, "חילופי הדברים האלה לא שיקפו רק מחלוקת אישית. הם האירו שתי גישות שונות באופן יסודי". הוא מסביר כי "וושינגטון פועלת במסגרת פרדיגמה משפטית-ביטחונית שבה ארגונים מסווגים במונחים בינאריים: טרוריסט או שותף", בעוד "ביירות פועלת במסגרת מערכת פוליטית דתית שבה יציבות פנימית לעיתים קרובות גוברת על בהירות אידיאולוגית. מה שמתפרש בוושינגטון כהתחמקות, נתפס בביירות כהישרדות".
עוד באותו הנושא
- שנה טובה וחג שמח מהגזרה הצפונית
- צה"ל מאשר בהודעה רשמית את חיסול מח"ט חאן יונס ברצועה: צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד חטיבת חאן יונס בחמאס, מחמד יאזורי. יאזורי, שקידם עשרות פיגועים נגד כוחות צה"ל ואזרחים, חוסל בתקיפה ממוקדת יחד עם מפקד הפלוגה חודיפה מעמר ומחבל נוסף
- צה"ל משחרר תיעודים מתוך המנהרות והקרבות של אוגדה 36 ברכס הבופור ועלי טאהר
- כלי תקשורת בעזה מדווחים על שלושה הרוגים בתקיפת צה"ל הלילה באזור אל-מואסי, ובהם מפקד חטיבת חאן יונס מוחמד עבד א-סלאם אל-יאזורי והמהנדס חוז'יפה חמדי מועמר, לצד חמישה פצועים נוספים

החשש של צבא לבנון מחיזבאללה
נריה מתייחס למעמדו המשפטי של חיזבאללה ומדגיש כי הארגון "מעולם לא הגיש את המסמכים" הנדרשים לרישום רשמי כמפלגה, אך בפועל מחזיק במושבים בפרלמנט ובתיקים בממשלה. לדבריו, חיזבאללה נהנה מ"מעמד פרדוקסלי: השתתפות במדינה מבלי להיות כפוף לחלוטין למסגרת המנהלית שלה".
באשר לעמדת צבא לבנון, אומר נריה כי "עבור מפקד הצבא הלבנוני לכנות את חזבאללה ארגון טרור לא יהיה מחווה סמלית; זה יהווה מעשה מוסדי שיערער את היציבות". לדבריו, מהלך כזה "עלול לעורר משבר חוקתי, עריקות צבאיות, ואולי גם פירוק הכוחות המזוינים עצמם".
לדבריו, חיזבאללה "תופס עמדה מבנית בתוך הסדר הפוליטי של לבנון", ולכן "השמדה פתאומית שלו אינה תרחיש מבצעי אלא הלם מערכתי שמאיים על שלמותה של המדינה הלבנונית עצמה". נריה מסכם כי "מה שנראה כעמימות בחו"ל הוא, למעשה, מנגנון הישרדות פנימי" – וכי תשובת הייקל הייתה "פחות מהלך רטורי ויותר שיקוף של מציאות הממשל בלבנון".


