משפטם של כ-300 מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח שמחת תורה צפוי להיערך בבסיס מג"ב בעטרות שמצפון לירושלים. כך פורסם היום (ו') ב"ישראל היום". ההחלטה התגבשה במהלך פגישה שנערכה שלשום בין שר המשפטים יריב לוין לבין חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, שמחה רוטמן ואיתן גינזבורג. ביום רביעי, ועדת החוקה המשיכה להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח ה-7 באוקטובר.
למה בסיס עטרות?
בתחילה עלו הצעות לקיים את הדיונים המשפטיים בתוך רצועת עזה או ביישובי העוטף מתוך רצון לייצר אמירה סימבולית חזקה. בצה"ל שללו זאת. נציגי הצבא הבהירו כי שינוע המחבלים המסוכנים והקמת מערך אבטחה עבורם ועבור עורכי הדין מהרשות הפלסטינית שייצגו אותם, מייצרים קשיים לוגיסטיים וביטחוניים מורכבים מדי.
במערכת הביטחון העדיפו תחילה לקיים את המשפטים בתוך מתקני הכליאה עצמם. מקומות כמו מחנה עופר או קציעות. עם זאת, בסיס עטרות נבחר לבסוף כנקודה המאוזנת ביותר: הבסיס ממוקם באזור תעשייה מאובטח, סמוך מאוד למחנה עופר בו כלואים חלק מהמחבלים. כמו כן מדובר במיקום נוח אשר יכול לשמש כנקודת מעבר שתאפשר כניסה ויציאה בטוחה של צוותי ההגנה.
עוד באותו הנושא
- יועצו הצבאי של חמינאי, מוחסן רזאי, בריאיון ל-CNN: "השיחות נתקעו, טראמפ חייב להפשיר 24 מיליארד דולר של נכסים איראניים כדי להגיע להסכם; פגישה בינו לבין המנהיג העליון לא תתקיים"
- פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) מפריך את הדיווח האיראני: כוחות איראניים לא ביצעו ירי אזהרה ולא תקפו ספינות מלחמה אמריקניות בים עומאן. בארה"ב מבהירים כי מדובר בדיווח שקרי, וכי כוחותיהם ממשיכים לפעול בחופשיות באזור ולשמור על המצור
- נשיא לבנון, ג'וזף עאון, בריאיון שישודר הערב ברשת CNN: "איראן משתמשת בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן שלה מול ארצות הברית"
- איראן טוענת כי משמרות המהפכה שיגרו טילים וכטב"מים כ"ירי אזהרה" לעבר ספינות מלחמה אמריקניות, כך פרסם אסף רוזנצוייג

נתניהו יידרש לאשר
על אף התקדמות התוכנית, גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"ישראל היום" כי בשל ההשלכות ההיסטוריות והרגישות הציבורית הגבוהה, המילה האחרונה בנושא תהיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיידרש לאשר סופית את המתווה.
כאמור ועדת החוקה המשיכה השבוע בהכנת הצעת החוק ההיסטורית להעמדה לדין של משתתפי טבח ה-7 באוקטובר לקריאה שנייה ושלישית. הדיון, נערך בהובלת היו"ר שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, יוזמי החוק. הפעם התמקד הדיון בהסדרת זכויותיהם של נפגעי העבירה ובאופן שבו יוכלו לקחת חלק בהליך המשפטי.

עיקרי הצעת החוק:
-
שמירה על זכויות הנפגעים: נפגעי העבירה יצפו בדיונים באולם או בשידור ישיר מרחוק. מתאם ייעודי ילווה את המשפחות ויבטיח את מימוש זכויותיהן לאורך כל ההליך.
-
שופטים בכירים בראש ההרכבים: שופטי מחוזי ועליון בדימוס יובילו את הרכבי בית המשפט הצבאי. החוק מבטיח רמת שפיטה גבוהה ביותר לניהול התיקים המורכבים.
-
סמכויות ענישה נרחבות: בית הדין יפסוק בעבירות של השמדת עם, סיוע לאויב במלחמה ופגיעה בריבונות המדינה. התיקים ידונו בפני בית משפט צבאי שכונן לפי תקנות ההגנה לשעת חירום.
-
גמישות בראיות לבירור האמת: החוק מאפשר סטייה מסדרי הדין הרגילים. צעד זה יבטיח חשיפה מלאה של הזוועות גם תחת מורכבות ראייתית.
-
חסימת שחרור בעסקאות: החוק אוסר על שחרור מחבלים אלו בכל משא ומתן עתידי או עסקה מדינית.
-
תיעוד היסטורי ושידור פומבי: הציבור יוכל לצפות במשפטים באתר אינטרנט ייעודי. כל הדיונים יישמרו בארכיון המדינה כתיעוד לדורות הבאים.
-
ניהול בדרג המדיני הגבוה: ועדת היגוי בראשות ראש הממשלה תקבע את מדיניות ההעמדה לדין ותפקח על ההיערכות הלוגיסטית.

