נושאים נוספים על שולחן המו"מ: שיחות ארצות הברית ואיראן

בעוד המשא ומתן באיסטנבול מתמקד בגרעין, בטהרן חוששים שהאיום האמיתי על המשטר אינו צבאי אלא קשור ליציבות כוחות הביטחון והיכולת לרסן את המחאות הפנימיות: "אם תיפתח חזית חיצונית, הציבור עשוי לפרש זאת כהזדמנות"

סדר היום הציבורי באיראן, אילוסטרציה | צילום: shutterstock

בעוד העיניים מופנות למתקני הגרעין באיראן ול'ארמדה' האמריקנית במזרח התיכון, בטהרן מבינים שהאיום המסוכן ביותר על המשטר היא שאלת היציבות של משמרות המהפכה וכוחות המשטר עצמו.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הודיע הבוקר (ג') כי בעקבות פניות מממשלות ידידותיות באזור, הנחה את שר החוץ עבאס עראקצ'י להגיב להצעת נשיא ארה"ב ולבחון ניהול משא ומתן, זאת בתנאי שיתקיים "בסביבה מתאימה, נטולת איומים וציפיות בלתי סבירות".

איסטנבול כזירת תיווך

בהתאם לכך, באיסטנבול צפויים להיפגש בסוף השבוע שליח הבית הלבן סטיב וויטקוף ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. לפי מקורות דיפלומטיים, למגעים עשוי להצטרף גם גורם אמריקני בכיר נוסף שמקורב לנשיא טראמפ. סביב השולחן אמורים להיות גם נציגים ממדינות מפתח באזור, בהן סעודיה, קטאר, איחוד האמירויות ועומאן.

הבחירה הטורקיה אינה מקרית. ארדואן מציב את עצמו כמתווך אזורי וטורקיה מבקשת להציג את עצמה כמי שמעודדת מהלך מדורג, כזה שיאפשר לצדדים להתקדם בלי להיתפס כמי שנכנעו ללחץ.

בכירים באיראן חוששים | צילום: shutterstock, שימוש הוגן לפי סעיף 27א'

שני מסלולים – מטרה אחת

לפי ההערכות, המגעים עשויים להתפצל לשני ערוצים. הראשון יעסוק בסוגיית הגרעין, הנושא היחיד שעליו טהרן מוכנה לדבר באופן מעשי. השני כולל דרישות אמריקניות רחבות יותר כמו בלימת תוכנית הטילים והפסקת פעולות הטרור באזורים שונים.

בכירים איראנים רואים במסלול השני קו אדום. מבחינתם, חבילה אחת שכוללת את כל הדרישות נתפסת כהשפלה וכסיכון פוליטי. לכן נשמעים יותר ויותר קולות בעלי נטייה ללכת על פתרון חלקי ומהיר, גם במחיר של ויתורים משמעותיים בתחום הגרעין.

תכנית הטילים האיראנית, אילוסטרציה | צילום: shutterstock

מאחורי החיוכים

מאחורי הנכונות לשיח מסתתר פחד עמוק של האיראנים. ברקע גל המחאות העצום בהיקפו ובעוצמת והדיכוי האלים שהצליח להשיב את השקט באופן זמני – גורמים בדרגים הגבוהים בטוחים שמשהו בסיסי השתנה. בדיווחים שונים נמסר כי הוצגו בפני המנהיג העליון חמינאי ניתוחים מדאיגים שנובעים מהפחד הציבורי שנסדק: צעירים, משפחות ואפילו שכבות שבעבר נמנעו מלהשמיע ביקורת על המשטר האיראני, מוכנים לחזור לרחובות אם ירגישו שהמשטר חוזר לעצמו בלי שהושג שינוי.

לפי הערכות בקרב בכירים איראנים לשעבר ובהווה, תקיפה אמריקנית, גם אם מוגבלת, עלולה לשמש טריגר לקריסת המשטר. ב'ישראל היום' צוטט אחד הגורמים כמתאר זאת כך: "השקט ברחובות הוא שקט של המתנה. אם תיפתח חזית חיצונית, הציבור עשוי לפרש זאת כהזדמנות".

גם דמויות שהיו בעבר חלק מהממסד מזהירות מפני המשך ההתעלמות. מנהיגים רפורמיסטים לשעבר מדברים על משבר אמון עמוק, כזה שלא ניתן לפתור באמצעי דיכוי בלבד. במקביל, אזרחים שחוו את הדיכוי מקרוב מדברים בגלוי על אובדן הפחד. עבורם, האיום האמריקני הינו סיבה לחזק את העימותים עם המשטר.

לא רק דיפלומטיה

מבחינת טהרן, השיחות באיסטנבול הן לא עוד סבב משא ומתן טכני. זה ניסיון לקנות זמן, להוריד את הלהבות ולמנוע תרחיש שבו לחץ צבאי יפגוש חברה פנימית שכבר אינה מוכנה לשתוק.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות