ביום שבו הובא גיבור ישראל רן גואילי ז"ל לקבורה, התרחש במקביל רגע של חיים והתחלה חדשה. חברת ילדות של בת זוגו של קובי סמרנו, אביו של החלל יונתן סמרנו ז"ל, ילדה בת ובחרה לקרוא לה רני – על שמו של הלוחם שנפל.
הרגע הזה תפס את סמרנו הרחק מהבית, במהלך חופשת סקי באוסטריה, לצד בנו. בזמן שבישראל נפרדים מהחטוף האחרון, הוא מצא את עצמו יושב לבדו במסעדה קטנה בגובה של כ-2000 מטר, מוקף שלג ולבן אינסופי.
רגע שאי אפשר לברוח ממנו
לדבריו, דווקא המרחק והנוף השקט חידדו את התחושות. "יש רגעים שאין לאן לברוח מהם", כתב, רגעים שבהם כל מה שנותר הוא לעצור, להתרגש ולתת לדמעות לרדת.
הדמעות, כך תיאר, היו מעורבות. כאב עמוק על האובדן, גאווה לאומית על הגבורה, ותקווה שקטה שנולדה מתוך השבר.
חיים שנמשכים
הבחירה בשם רני, ביום כל כך טעון, הפכה עבורו לסמל. לא רק זיכרון של אדם אחד, אלא חיבור בין סוף להתחלה, בין פרידה ללידה, בין אובדן להמשכיות. בסיום דבריו כתב סמרנו תפילה קצרה וישירה: "שהשם ישמור את רני שילה, ושתגדל לעולם טוב יותר, אמיץ יותר ואנושי יותר".
מזל טוב!
אושר….ורק אושר ושמחה