דווקא בתקופה של חוסר יציבות אזורית ולחצים פוליטיים וביטחוניים במזרח התיכון, ישראל משדרת מסר ברור של חוסן. השקל הישראלי טיפס לשיא שלא נראה מזה שלושה עשורים, והפך לסמל בולט של כלכלה שמצליחה להתאושש ולהתחזק בזמן שמדינות האזור מתמודדות עם אי ודאות גוברת.
השקל בשיא והמסר לאזור
בכלי תקשורת כלכליים בעולם הערבי מדווחים היום (ה') על כך שהשקל נסחר סביב 3.08 שקלים לדולר – הרמה החזקה ביותר מאז אמצע שנות ה-90. בסיקור הערבי מודגשת העובדה כי מדובר בהתחזקות של כשלושה אחוזים מאז תחילת השנה וכ-18 אחוזים בשנה החולפת, תוך כדי מלחמה.
בעולם הערבי עוקבים מקרוב אחר הנתונים, שממחישים כיצד הכלכלה הישראלית מתייצבת ואף מתחזקת, בזמן שהאזור כולו מצוי תחת אי ודאות מסוימת.
"אין עוד איום שמצדיק ריבית גבוהה"
בתוך כך, בנק ישראל בחר שלא להתערב בשוק המט"ח, מתוך הערכה שהשוק מתנהל בצורה תקינה. נגיד הבנק, פרופסור אמיר ירון, הבהיר שעוצמת השקל משקפת את החוסן הכלכלי ואת הביצועים החזקים של היצוא הישראלי. התחזקות המטבע סייעה לבלימת האינפלציה והובילה להפחתת ריבית מסוימת, שחיזקה עוד יותר את הפעילות הכלכלית.
על רקע הנתונים הללו, הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמש את תקציב המדינה לשנת 2026 בנאום שנשא בכנסת. לדבריו, הכלכלה הישראלית מציגה נתוני מאקרו חזקים במיוחד חרף המלחמה. תחזית הצמיחה לשנה הקרובה עומדת על 5.2 אחוזים, האינפלציה חזרה ליעד, והשקל החזק, לדבריו, מוריד מחירים ומקל על יוקר המחיה.
סמוטריץ' הדגיש כי לב התקציב מופנה לחיזוק משרתי המילואים ובני משפחותיהם, ובמקביל להמשך השקעה בהייטק, בחינוך וברווחה. הוא אף קרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית במהירות, בטענה שאין עוד איום אינפלציוני שמצדיק ריבית גבוהה.
הייטק, השקעות ושוק ההון
במשרד האוצר מצביעים גם על התאוששות מלאה של ענף ההייטק. היקף ההשקעות הזרות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 הגיע לכ־19 מיליארד דולר, יותר מאשר בתקופה שקדמה למלחמה. הבורסה המקומית נמצאת ברמות שיא, שוק התעסוקה נותר הדוק והכנסות המדינה עלו בעשרות מיליארדי שקלים מעבר לתחזיות.
בעולם הערבי מתייחסים לנתונים הללו כעדות לכך שישראל לא רק שורדת את המלחמה במספר זירות, אלא אף מנצלת אותה לביסוס יתרונה הכלכלי. בזמן שמדינות אחרות באזור מתמודדות עם שחיקת מטבע, אינפלציה ולחצים פנימיים, ישראל מציגה יציבות שמקרינה גם על הזירה המדינית והביטחונית.
