הלקחים הגדולים של מערכת הבריאות: מיגון, בריאות הנפש ושיקום

משרד הבריאות פרסם בתדרוך שנערך היום (ד'), את מסקנות צוותי הפקת הלקחים שבחנו את תפקוד מערכת הבריאות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא".

הסיכום מוצג בימים של מתיחות סביב האפשרות לתקיפה נוספת באיראן ואחרי תקופה ארוכה שבה המערכת פעלה תחת עומס מתמשך, רב זירתי וחסר תקדים.

המספרים שמספרים את העומס

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר בתדרוך כי "מערכת טובה אינה מערכת מושלמת, אלא כזו שיודעת להסתכל על המקומות שבהם היא חייבת להשתפר". הוא הדגיש שהמשרד הכריז על מצב חירום כבר בשעות הראשונות של ה-7 באוקטובר והפעיל מיד מטה, חמ"ל ואת כלל המערכות.

לפי הנתונים שהוצגו, מאז תחילת המלחמה טופלו למעלה מ-24 אלף נפגעים, בהם פצועים קשים שנזקקו למענים מורכבים במיוחד. במקביל נבנה מענה לאוכלוסיות שנעקרו מבתיהן: יותר מ-200 אלף איש קיבלו שירותי בריאות כמפונים, בין אם פונו על ידי המדינה ובין אם התפנו עצמאית.

שישה צוותים – מטרה אחת

ששת צוותי הבדיקה שהקים המשרד פעלו מאז מרץ 2025 ובחנו את נקודות הליבה של ההתמודדות:

• הניהול והשליטה במטה

• התפעול והלוגיסטיקה

• השיקום

• פינוי פצועים

• הרפואה קהילתית למפונים

• בריאות הנפש

במשרד הבריאות הדגישו שבשנת 2025 נערכו 47 בקרות מוכנות ותשתיות בבתי החולים ובקהילה, לצד 17 תרגילים ותרגילי פתע וכי חלק משמעותי מהמסקנות כבר הוטמע.

מיגון בתי חולים

אחד הלקחים הבולטים הוא מיגון. משרד הבריאות מדווח כי בשנתיים האחרונות נוספו 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים. בשנת 2026 צפויה הקצאה של יותר מ-100 מיליון שקלים נוספים, לצד קידום פרויקטים שישמשו גם בשגרה וגם בחירום, כולל הקמת מלר"ד חדש וממוגן במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא ובהלל יפה.

לצד זאת, המשרד מצביע על נקודת תורפה: מוסדות גריאטריים, שם האתגר גדול יותר בגלל היקף מיטות גבוה, מורכבות תפעולית ומערכת שמבוססת במידה רבה על גורמים פרטיים.

ויסות פצועים: שיטת הפעלה ברורה

המלחמה חשפה גם את הרגישות סביב פינוי מוסק וחלוקת הפצועים בין בתי החולים. פרופסור ארנון אפק, שמונה לרכז את עבודת הצוותים, תיאר את הוויכוחים סביב יעד הפינוי ואת ההבדלים ביכולות של בתי חולים להתמודד עם טראומה מורכבת.

אחת ההמלצות המרכזיות היא לקבוע שיטת הפעלה ברורה של משרד הבריאות לוויסות ראשוני ושניוני, ולחדד מנגנוני שליטה שיפחיתו חיכוך בין בתי חולים ויתמקדו בעיקר במה שמציל חיים.

מלאי, חוזים ותקציב חירום

גם בצדדים שפחות מוכרים לציבור הציג המשרד שורת לקחים:

• הסכמים עם ספקים חיוניים לשעת חירום

• חוזים עם חברות תעופה ושינוע ימי

• העלאת מלאים לרמה שתספיק לחודשיים פעילות

• הגדרת תקציב לחירום שמאפשר החלטות וביצוע מיידי

טיפול במחבלים ובעצורים: לסגור את הוואקום מראש

אחת הסוגיות הנפיצות במלחמה הייתה הטיפול הרפואי במחבלים ובעצורים. משרד הבריאות הקים בתחילת המלחמה מתקן ייעודי בשדה תימן, על מנת להימנע מחיכוך עם הציבור בבתי חולים אזרחיים. במשרד מדגישים שמדובר בנושא מורכב: מצד אחד מחויבות חוקית ובינלאומית, מצד שני צורך בסדר ובשיטה שמקטינים חיכוך וסיכון.

בר סימן טוב אמר שהאחריות הראשית אמורה להיות של שב"ס, אבל במציאות נוצר "ואקום" והמערכת נכנסה למשימה כדי שלא תישאר ללא מענה. לכן אחד הלקחים הוא יצירת נוהל מסודר מראש, כדי שבפעם הבאה המנגנון יופעל ישירות ולא באלתור.

בריאות הנפש: המספרים מטפסים

התחום שבלט יותר מכול הוא בריאות הנפש. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 היו 435 אלף מטופלים במרפאות בריאות הנפש בקופות החולים, עלייה של 30% מאז 2022, ועלייה של 42% במספר המגעים הטיפוליים.

במשרד מציינים גיוס של יותר מ-700 מטפלים חדשים למערכת הציבורית, לצד עלייה במספר המתמחים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה והסכמי שכר שנועדו לחזק את השירות הציבורי. ראש האגף, ד"ר גלעד בודנהיימר, הדגיש שהציבור בישראל חסון, אבל יש רבים שזקוקים לעזרה, והאתגר הגדול הוא היכולת להרחיב שירותים במהירות בלי כוח אדם מספיק.

שיקום הפצועים: תכלול ומענה ארוך טווח

עד יולי 2025 אושפזו לשיקום כ-1,600 חיילים ונפגעי פעולות איבה. צוות ההפקה המליץ לבחון הקמת גוף מתכלל שינהל את הפניית המטופלים לשיקום לפי זמינות מיטות ומקום מגורים. לצד זה הומלץ על עיבוי עבודה סוציאלית ומינוי גוף רשמי לייעוץ וליווי פצועים, מתוך הבנה שהשיקום כאן כדי להישאר לשנים.

תרחיש עלטה ופינוי למחסה

בנוסף, ברקע השמועות על פינוי בתי חולים והדיון בסבב נוסף אפשרי מול איראן, הנהלת משרד הבריאות חידדה כי לא בוצעו צעדים דרמטיים כמו פינוי חניונים או מעבר לתת קרקע, אבל שופרה היכולת לבצע מעבר כזה מהר וחלק יותר אם יידרש.

המשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ', הציג שינוי תפיסה סביב תרחישי עלטה והפסקות חשמל: במקום לפנות אנשים, מביאים את התשתית אליהם. לדבריו סופקו 1,800 גנרטורים למי שמוגדרים כמונשמים כבדים, והנושא הוכנס כתפיסה גם לאירועי סייבר והפסקות חשמל אחרות. הוא הוסיף כי במהלך "עם כלביא" הצליחו להביא כל מטופל במחלקה פסיכיאטרית למיטה ממוגנת, גם באמצעות העברת מחלקות שלמות בין בתי חולים.