לקראת הדיון הקרוב בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ על סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, הגישה המדינה לבג"ץ היום (ב') את עמדתה המקדמית. בתגובה קובעת המדינה כי ההחלטה התקבלה כדין, דוחה את טענות העותרים ומדגישה כי מדובר במהלך שנעשה בסמכות חוקית מלאה.
מהתגובה עולה כי לתפיסת הממשלה, גלי צה"ל הוגדרה לאורך שנים כ"אנומליה מערכתית". היחידה הצבאית עסקה באקטואליה ופוליטיקה, ולטענת המדינה, עצם העיסוק התקשורתי בזירה הפוליטית במסגרת צבאית עומד בסתירה לערכי היסוד של צה"ל ולדרישת הניתוק המוחלט מפוליטיקה. בעמדת צה"ל הרשמית, שנמסרה לאורך השנים, הודגש כי היעד הערכי הוא "אפס חיכוך בפוליטיקה".

"סמכות חוקית" ו"הליך מנהלי" תקין
הממשלה הדגישה שגלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה – ולכן גם סגירתה התקבלה באותה סמכות. ההחלטה התקבלה במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל, בליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון, ולאחר הליך מנהלי תקין. לפי התגובה, לא הייתה ממשלה, שר ביטחון או רמטכ"ל שלא שקלו בעבר את סגירת התחנה, בדיוק מהטעם הזה.
עוד באותו הנושא
- הושגו הסכמות בין שר המשפטים יריב לוין לוועדה לבחירת שופטים והנהלת בתי המשפט על מינויים למחוזי, ושמות המועמדים פורסמו ברשומות
- יועמ"שית הכנסת קובעת: אין לבטל את ההצבעה על בחירת מבקר המדינה
- כתב אישום הוגש נגד מחבל עזתי שהחזיק בגופתו של סמ"ר אורון שאול ז"ל במשך יותר מ-10 שנים
- שופטי בג״ץ מחייבים את המדינה לאפשר את ביקורי אנשי הצלב האדום אצל מחבלים בבתי הכלא
בתגובה נטען כי חוות דעת משפטיות רבות לאורך השנים קבעו פה אחד כי סגירת גלי צה"ל נתונה להחלטת הממשלה והרמטכ"ל. בין החותמים: היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי לוין, הפצ"ר לשעבר שרון אפק, יועמ"ש מערכת הביטחון לשעבר איתי אופיר והמשנה לו עו"ד הילה ארליך. לטענת המדינה, לא היה אף יועץ משפטי אחד, מאז הקמת התחנה ועד השנים האחרונות, שסבר אחרת.

הטענה המרכזית: לא הדין השתנה – אלא הממשלה
הממשלה דוחה את הטענה לשינוי נסיבות משפטי וקובעת ש"המצב הנורמטיבי לא השתנה". לפי התגובה שהוגשה, החוק המנהלי נותר זהה, הסמכויות לא השתנו, והדין אינו מתעצב מחדש עם חילופי ממשלות. לשיטתה, הניסיון לטעון אחרת נוגד עקרונות יסוד של שלטון החוק.
התגובה המקדמית מבקשת לקבוע שההחלטה לסגור את גלי צה"ל אינה חריגה, אינה פוליטית ואינה תקדימית – אלא מימוש סמכות שלטונית, בהתאם לדין הקיים ולפסיקה המשפטית שהתגבשה במשך עשרות שנים.

