כאשר סגרי הקורונה רוקנו את רחובות הערים והפחיתו כמעט לחלוטין את נוכחות האנשים במרחב, הסביבה האורבנית השתנתה בן לילה. מחקר חדש שהתפרסם בתחילת השבוע (ב') על ידי אוניברסיטת UCLA, מצביע על כך שגם בעלי החיים הגיבו במהירות: ציפורי ג'נקו (junco) שחיות בקמפוס בלוס אנג'לס פיתחו במהלך הסגרים מבנה מקור שונה מזה שאפיין אותן קודם לכן.
המזון נעלם והמקור השתנה בהתאם
החוקרים עקבו אחר הציפורים בין השנים 2018 ל-2025 וגילו כי גוזלים שבקעו בתקופת הסגרים פיתחו מקורים ארוכים ודקים יותר, הדומים לאלה של אוכלוסיות החיות בטבע הפתוח. זאת בניגוד למקורים הקצרים והעבים שאופייניים לציפורים עירוניות, ומותאמים לאכילת שאריות מזון שמקורן בפעילות אנושית.
לדברי החוקרים, סגירת מסעדות והיעלמות פסולת אורגנית מהרחובות צמצמו מקור מזון מרכזי עבור הציפורים. כתוצאה מכך הן עברו לתזונה טבעית יותר ולמרחבים ירוקים שפעם היו עמוסים באנשים. שינוי התזונה, כך עולה, השפיע ישירות על מבנה המקור, שהוא כלי מרכזי לאכילה.
האדם ככוח מעצב בטבע
אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא המהירות שבה התרחש השינוי וגם היעלמותו. עם חזרת הפעילות האנושית לעיר, דורות צעירים יותר של הציפורים חזרו בהדרגה למבנה המקור העירוני המוכר. החוקרים מדגישים כי אין מדובר בהוכחה חד משמעית לאבולוציה גנטית, אלא בתגובה ביולוגית מהירה לשינוי סביבתי.
המחקר, שפורסם בכתב העת PNAS, מדגיש עד כמה חיי הבר בעיר תלויים בהתנהגות האנושית. היעלמות זמנית של בני אדם יצרה "מתג" סביבתי נדיר שאפשר לראות בזמן אמת כיצד תכונות פיזיות של בעלי חיים משתנות בהתאם למציאות המשתנה, רמז לאופן שבו תהליכים אבולוציוניים עשויים להתפתח בטווח הארוך.
