בעוד האנטישמיות מרימה ראש והופכת לחלק משגרת החיים של צעירים יהודים ברחבי העולם, קבוצת סטודנטים בחרה לפעול לחזק את הזהות שלהם. הם הגיעו לישראל מארגנטינה במסגרת פרויקט תגלית, והצטרפו לפעילות בעמותת "חסדי נעמי". הם בחרו להגיע דווקא בעיצומה של מתיחות ביטחונית ולהיות חלק מהעשייה הישראלית.

האנטישמיות בקמפוסים ובמרחב הציבורי
הצעירים מתארים מציאות קשה באוניברסיטאות ובחיים היומיומיים בניכר. מלינה מספרת כי היא נמנעת מלענוד מגן דוד וסופגת האשמות קשות: "מרצה באוניברסיטה אמר שישראל מבצעת רצח עם ולא אפשר להגיב".
לדבריה, גם מרחבים שנתפסו בעבר כמוגנים כבר אינם בטוחים, כולל ניסיונות להפגין מול בתי כנסת ומוסדות יהודיים. אחרים מספרים על הימנעות מהזדהות גלויה כיהודים או כציונים מחשש לעימותים מיותרים.
עוד באותו הנושא
- ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה אלי כהן ביקרו באסדת לוויתן: "אנחנו מוציאים מהים 400 מיליארד ש"ח לקופת המדינה"
- ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם ראש ממשלת הודו, והזמין אותו ואת הטייס שסייע בהצלת טיסת פליי דובאי, להשיא משואה ביום העצמאות
- כוחותינו עצרו שלושה מבוקשים בסחר באמל"ח ובטרור
- נשנא המדינה יצחק הרצוג בטקס האזכרה הממלכתי ליצחק רבין ז״ל: ״בעוד חמישה ימים נלך לבחירות. אני עומד כאן ומזהיר: מילים – הורגות ועל כן – מתמודדים, מנהיגים, מובילי דעה ופרשנים – כולכם – היזהרו בדבריכם״

"אנטי ציונות" ככיסוי לשנאת יהודים
"כואב להסביר לחברים למה אנטי ציונות היא האנטישמיות המודרנית", משתפת אחת המשתתפות, "ולפעמים צריך לבחור בין זהות לבין קשרים אישיים". צעירים אחרים מתארים חברים שאינם מרגישים בנוח להיות מי שהם במרחבים יומיומיים, רק בשל יהדותם.
לצד זאת, בישראל הם מרגישים חופשיים יותר. בעוד שבארגנטינה הם נאלצים לעיתים להוריד את הראש, כאן הם בחרו להרים אותו. ההתנדבות הפכה עבורם לאמירה ערכית ולאומית: חיבור לזהות, לעם ולעשייה.
מנכ"ל חסדי נעמי, משה כהן, אומר כי הבחירה של הצעירים להגיע דווקא עכשיו מרגשת במיוחד: "הם מביאים איתם ציונות מעשית ורוח של נתינה. זה חיבור עמוק בין יהדות התפוצות לישראל, שעובר דרך עשייה ולא דרך סיסמאות".