הערב (שני) יחל תשעה באב, היום בו מציינים את חורבן בית המקדש הראשון והשני, ואסונות נוספים שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. תשעה באב נחשב ליום האבל הלאומי המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי, ומדינת ישראל מתייחסת אליו בהתאם, הן מבחינה דתית והן מבחינה חוקית.
משמעות היום:
תשעה באב מציין בעיקר את חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס, ואת חורבן בית המקדש השני בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. בנוסף, היום מקושר למספר אירועים טראגיים אחרים בהיסטוריה היהודית, כמו גירוש יהודי ספרד ב-1492.
מנהגי האבלות:
המנהגים המסורתיים כוללים צום מלא החל משקיעת החמה בערב תשעה באב ועד צאת הכוכבים למחרת, הימנעות מרחצה, שימוש בבשמים, נעילת נעלי עור, ואיסור על לימוד תורה (למעט נושאים הקשורים לאבלות). בבתי הכנסת נוהגים לשבת על הרצפה או על כיסאות נמוכים ולקרוא את מגילת איכה.
חוקי מדינת ישראל בערב תשעה באב
1. סגירת מקומות בילוי: על פי חוק, בתי קולנוע, תיאטראות ומקומות בידור אחרים סגורים מערב תשעה באב ועד למחרת בשעה 20:00.
2. מסעדות ובתי קפה: מותר להם לפעול, אך ללא מוזיקה או בידור חי.
3. תחבורה ציבורית: פועלת כרגיל, אך בערים מסוימות עשויים להיות שינויים קלים בלוחות הזמנים.
4. מקומות עבודה: אין חובה חוקית לסגור מקומות עבודה, אך רבים נוהגים לסיים את יום העבודה מוקדם יותר.
5. בתי ספר וגני ילדים: בתקופת הקיץ רוב מוסדות החינוך בחופשה, אך אלו שפעילים נוהגים לציין את היום בפעילויות מיוחדות.
6. אירועים ציבוריים: נמנעים מקיום אירועים ציבוריים שמחים.
התייחסות ממלכתית:
הכנסת מקיימת מדי שנה ישיבה מיוחדת לציון תשעה באב, בה נושאים דברים יו"ר הכנסת ונציגי סיעות. ברחבת הכותל המערבי מתקיימת עצרת מרכזית בהשתתפות אישי ציבור ורבנים.
חשיבות לאומית:
למרות אופיו הדתי, תשעה באב נתפס גם כיום בעל משמעות לאומית-היסטורית. רבים, גם מי שאינם שומרי מצוות, מוצאים בו הזדמנות לחשבון נפש לאומי ולהרהור על משמעות הריבונות היהודית בארץ ישראל.
ערב תשעה באב ויומו מהווים זמן של התכנסות והתבוננות פנימה עבור החברה הישראלית. בעוד שהמנהגים הדתיים נשמרים בעיקר בקרב הציבור הדתי, המשמעות הלאומית של היום מורגשת בכל רחבי המדינה, המשלבת בין מסורת יהודית עתיקה לבין מציאות מודרנית של מדינה ריבונית.
