פרשת "קטארגייט", שהתפוצצה בשבוע שעבר פעם נוספת בעקבות ראיון עם אלי פלדשטיין, הציבה במרכז תשומת הלב, שוב, את מעורבותה של קטאר ואת שאלת השפעתה על ישראל. עם זאת, בחינה רחבה יותר מעלה כי הפרשה אינה מתרחשת בחלל ריק. קטאר, נסיכות קטנה במפרץ הפרסי, פועלת כבר עשרות שנים בזירה הבינלאומית במטרה לבנות השפעה רחבת היקף. האמצעים: כלים אזרחיים, כלכליים ותרבותיים – ולא רק בתמיכה בטרור.
"קמפיין השפעה"
בשנה האחרונה פורסם כי גורמים במערכת הביטחון בוחנים אפשרות כי מעורבות קטארית עומדת מאחורי פרסומים ברשתות החברתיות ובחלק מאמצעי התקשורת בישראל, בדבר הפרות הסכם השלום מצד מצרים בסיני – "קמפיין השפעה". הדיווחים התמקדו בהתעצמות הצבא המצרי ובפריסת כוחות מתוגברים בסיני. מדובר באיום שיש לקחת בחשבון גם אם אין מדובר באיום מיידי. גם אני הייתי חלק מאותם ציוצים נגד מצרים, כי אחרי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר 2023, למדתי שאסור לנו לזלזל. אולם, אינני מכיר "קמפיין השפעה" ומעולם לא כתבתי שמצרים תפתח במלחמה כבר "מחר בבוקר", אלא שזה איום שאסור להתעלם ממנו. בעקבות הפרסומים השונים אף התקיימו מספר דיונים בכנסת.
עם הסכמה ישראלית או בלעדיה: בחצי האי סיני ישנם עשרות אלפי חיילים מצרים. חשוב לדעת.
(כן, אני יודע שהסרטון הזה שפורסם אתמול לא חדש) pic.twitter.com/ML1REMLTpZ— אלעד הוּמינר 🇮🇱 العاد هومينر (@EladHumi) February 10, 2025
אם אכן מדובר בניסיון השפעה קטארי, הרי שמדובר בחוליה נוספת בשרשרת פעילות רחבה יותר. פעילות שזוכה כאמור, לתשומת לב גוברת על רקע פרשת "קטארגייט", מאמצי התיווך הקטאריים ופרסומים על קמפיינים לשיפור תדמיתה של קטאר בעולם. עם זאת, כפי שנראה, ניסיונות השפעה ותודעה אינם כלי חדש בארגז הכלים של האמירות הקטנה במפרץ.
הקדמה: מי את קטאר?
קטר היא מדינה קטנה ועשירה במפרץ הפרסי. היא קיבלה עצמאות בשנת 1971 לאחר תקופת חסות בריטית, והיא מונרכיה מוחלטת בראשות משפחת א־ת׳אני. האסלאם הסוני הוא דת המדינה, והוא משפיע באופן מרכזי על המרחב הציבורי ועל מערכת החוקים. שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני הוא האמיר המכהן של קטאר.
אוכלוסיית קטר מונה כיום כ-2.7 עד 3 מיליון תושבים, אך האזרחים הקטארים עצמם הם מיעוט. רוב גדול מאוד מהתושבים הם זרים. לפי הערכות כ-85% עד 90%, בעיקר עובדים ומהגרים מדרום אסיה, דרום מזרח אסיה, אפריקה ומדינות ערב. הכלכלה נשענת בעיקר על גז טבעי ונפט, מה שמאפשר לקטר השפעה בינלאומית רחבה ביחס לגודלה.
קטר מממנת טרור ובמקביל, כפי שנראה, מנהלת קשרים דיפלומטיים עם מדינות העולם המערבי. היא מממנת ארגונים אסלאמיים קיצוניים בעולם הערבי, ובה בעת מתפקדת כמתווכת שמקיימת ערוצי קשר בין מדינות מערביות לבין אותם ארגונים. על פי הערכות, קטר העבירה לארגון הטרור חמאס מאות מיליוני דולרים בשנה.
שינוי כיוון אסטרטגי באמצע שנות ה־90
לפי אנציקלופדיית "בריטניקה", שנת 1995 סימנה תפנית במדיניות הקטארית. באותה שנה עלה לשלטון האמיר חמד בן ח'ליפה א־ת'אני, שהדיח את אביו והחל להוביל קו עצמאי יותר כלפי שכנותיה של קטאר והמעצמות. בהמשך החלה קטאר להשקיע בבניית נוכחות בינלאומית גם בזירות שאינן צבאיות.
אחד הצעדים הראשונים היה הקמת רשת אל־ג'זירה. לפי האתר הרשמי של הערוץ, השידורים החלו ב־1 בנובמבר 1996. ב"בריטניקה" מציינים כי הרשת נוסדה ביוזמת האמיר חמד בן ח’ליפה, וקיבלה גיבוי כספי ממשלתי בשנותיה הראשונות.
תקשורת: אל־ג’זירה כרשת בינלאומית
אל־ג’זירה הפכה עם השנים לשחקן משמעותי בזירת התקשורת הבינלאומית. לפי פרסומים רשמיים של הרשת, היא מפעילה ערוצים ומוצרים במספר פלטפורמות ושפות, ובהם גם Al Jazeera English הפונה לקהל בינלאומי. באתר Al Jazeera Media Network מצוין כי Al Jazeera English משודר לקהלים ברחבי העולם ומופץ בעשרות מדינות. הערוץ משרת את האג'נדה של ארגוני הטרור של האחים המוסלמים, חמאס וחיזבאללה.
לפני כשבועיים נרשמה בישראל התקדמות חקיקתית סביב מה שמכונה "חוק אל־ג’זירה". מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הרחבה של סמכות שר התקשורת להורות על חסימת שידורים של גופי תקשורת זרים שנקבע כי הם "פוגעים בביטחון המדינה". מדובר בהוראת שעה לשנתיים, אך כבר הונחה הצעת חוק נוספת שנועדה להפוך את ההסדר לחקיקה קבועה, והיא עברה בקריאה ראשונה.
לאורך השנים הוטלו הגבלות ואף איסורים על שידורי אל־ג’זירה במספר מדינות. בין היתר הושעו שידורי הרשת בהודו, ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות בחריין, אלג'יריה, ג'יבוטי ואיי קומורו.
כלכלה והשקעות: נוכחות בשווקים המרכזיים בעולם
כלי מרכזי שבאמצעותו פועלת קטאר בזירה הבינלאומית הוא קרן ההשקעות הריבונית שלה, Qatar Investment Authority. לפי האתר הרשמי של הקרן, QIA הוקמה בשנת 2005 במטרה לנהל ולגוון את נכסי המדינה ולהבטיח יציבות כלכלית לטווח ארוך.
לפי דיווחים כלכליים שפורסמו בשנים האחרונות בכלי תקשורת בינלאומיים, בהם בלומברג, הקרן מנהלת נכסים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים ומשקיעה במגוון רחב של תחומים – בנקים, תעשייה, אנרגיה, נדל"ן ותשתיות, בעיקר באירופה ובארצות הברית.
עוד דווח כי קטאר מחזיקה נכסים והשקעות במוקדים כלכליים מרכזיים, בהם לונדון, פריז וניו יורק, וכן אחזקות בגופים פיננסיים ותעשייתיים מהגדולים בעולם. ההשקעות מתוארות כהשקעות ארוכות טווח, המעניקות לקטאר נוכחות יציבה בשווקים מרכזיים.
חינוך ואקדמיה: פעילות בינלאומית מדוחא
במקביל לפעילות הכלכלית, קטאר הרחיבה את מעורבותה בתחום החינוך והמחקר. באתר Qatar Foundation נכתב כי בדוחא פועל מתחם Education City, שמוצג כמוקד חינוך, מחקר וחדשנות וכמרחב הכולל מוסדות חינוך ותכניות מגוונות. בנוסף, כך פורסם באתר התיירות הרשמי Visit Qatar – המתחם כולל שלוחות של מוסדות אקדמיים מובילים מהעולם, לצד אוניברסיטה מקומית, חממות סטארט־אפים, פארקי טכנולוגיה ומוסדות תרבות.
לפי פרסומים רשמיים, קטאר בנתה בדוחא מערך אקדמי תחת המיזם Education City, הכולל שלוחות של אוניברסיטאות בינלאומיות לצד מרכזי מחקר ומוקדי חדשנות. לפי Qatar Foundation, המערך נבנה באמצעות שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אמריקאיות ואירופיות, ובהן Georgetown, Northwestern, Cornell, Carnegie Mellon, Texas A&M, Virginia Commonwealth, HEC Paris ו־University College London. גם אתרי האוניברסיטאות הפועלות במקום מתארים את Education City כקמפוס המרכז שלוחות של מוסדות בינלאומיים, לצד פעילות מחקרית ומסגרות ליזמות.
לפי פרסומים של הגופים המעורבים, המימון לפעילות ולפרויקטים במתחם מגיע מגופים קטאריים, ובראשם Qatar Foundation, שמובילה את היוזמה ומציגה אותה כחלק מהשקעה מתמשכת בחינוך, מחקר וחדשנות בדוחא.
ספורט: מועדונים, שידורים ואירועי ענק
תחום נוסף שבו קטאר ביססה נוכחות בולטת בזירה הבינלאומית הוא הספורט. זה התחיל בהסכמים אישיים בשווי עשרות מיליוני דולרים עם דמויות־על בכדורגל העולמי: זינאדין זידאן, פפ גווארדיולה, דיוויד בקהאם ואחרים. אחר כך הגיע המונדיאל: אירוח שנקנה במכרז מושחת עד היסוד. זה המשיך עם מהלך שניתן להגדירו כהשתלטות על הכדורגל האירופי.
בשנת 2011 רכשה "Qatar Sports Investments" את מועדון הכדורגל פריז סן־ז’רמן, והפכה אותו לפרויקט דגל קטארי בכדורגל האירופי. מאז הרכישה עבר המועדון שינוי משמעותי והפך לאחד הבולטים והעשירים ביבשת.
במקביל, קטאר מפעילה את רשת שידורי הספורט "beIN Sports". לפי פרסומים רשמיים של הרשת וכלי תקשורת בינלאומיים, "beIN" מחזיקה בזכויות שידור של ליגות ואירועי ספורט מרכזיים ברחבי העולם. הרשת החלה את דרכה כ־"Al Jazeera Sport" והתרחבה בהדרגה לשווקים באירופה, באמריקה ובאסיה.
מעורבות קטארית חשובה בתחום הספורט היתה באירוח מונדיאל 2022. הטורניר הציב את קטאר במרכז הבמה העולמית והיה הראשון שנערך במזרח התיכון. לצד זאת, האירוע לווה בביקורת נרחבת מצד ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת, בעיקר בנושאים הקשורים לתנאי עבודה ולזכויות עובדים זרים במדינה.
השפעה על מקבלי החלטות: לובינג, וקשרי הון־שלטון
תחום נוסף שבו מיוחסים לקטר מאמצי השפעה הוא פעילות מול מקבלי החלטות במערב. לפי פרסומים זרים ותחקירים כמו של מסמכי "פרויקט RAVEN" מאיחוד האמירויות, בשנים האחרונות נבדקו ונחקרו שורה של מקרים שבהם נטען כי גורמים קטריים פעלו לקידום אינטרסים מדיניים וכלכליים באמצעות לובינג, מימון נסיעות, תרומות וקשרים עם פוליטיקאים, רגולטורים ואנשי מפתח בזירות שונות.
בצרפת, הוגש כתב אישום נגד נאצר אל־ח'לאיפי, בכיר קטארי המכהן כנשיא מועדון פריז סן־ז'רמן, בחשד שניסה להטות החלטות עסקיות תמורת שוחד. בארצות הברית הואשם הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז בקבלת שוחד מגורמים זרים, בהם גם קטאר, לצורך קידום אינטרסים מדיניים. במקביל, נפתחו חקירות פדרליות שבחנו קמפיינים של לובינג רחבי היקף עבור קטר, כולל מימון טיסות ושהייה בדוחא לפוליטיקאים, אנשי ממשל לשעבר ועיתונאים.
בין היתר דווח כי בשנת 2018 הוזמנו מאות מקורבים לנשיא טראמפ לביקורים ממומנים בקטאר, וכי גם נבחרי ציבור ממדינות מערביות, בהם חברי קונגרס אמריקנים ופוליטיקאים בריטים, ביקרו בדוחא על חשבון גורמים קטאריים.
המונדיאל בקטאר היה כר פורה לקריאות בעד טרור. צפו:
מונדיאל | במהלך משחק נבחרות קאטר-הולנד, קריאות "ברוח ובדם נפדה אותך פלשתין".
מונדיאל של טרור בחסות אנטישמיות עולמית. pic.twitter.com/4kS3fn7HOf— אלעד הוּמינר 🇮🇱 العاد هومينر (@EladHumi) November 29, 2022
דיפלומטיה וביטחון: תפקיד כפול
קטאר פועלת גם בזירה הדיפלומטית ומשמשת בשנים האחרונות כזירה מרכזית לשיחות מדיניות. ברויטרס דווח ב־12 בספטמבר 2020 כי נפתחו בדוחא שיחות ישירות בין נציגי הטליבאן לממשלת אפגניסטן, לאחר ההסכם שנחתם קודם לכן בין ארצות הברית לטליבאן. גם במסמך ההסכם הרשמי של מחלקת המדינה האמריקנית מצוין כי ההסכם בין ארה״ב לטליבאן נחתם בדוחא ב־29 בפברואר 2020, כחלק מהמהלך שהוביל לפתיחת התהליך המדיני.
במקביל, קטאר מארחת את בסיס אל־עודייד – אחד הבסיסים המרכזיים של ארה״ב במזרח התיכון. בתאגיד השידור הציבורי האמריקני PBS פורסם ביוני 2025, כי אל־עודייד משמש כמטה קדמי של פיקוד המרכז האמריקאי, מאכלס אלפי חיילים, ומהווה תחנת מפתח לפעילות האמריקאית בעיראק ובאפגניסטן. כך פורסם גם בפייננשל טיימס: הבסיס מתואר כמתקן הקריטי ביותר של ארה"ב באזור וכמוקד תיאום מרכזי לפעילות אווירית אזורית.
החיבור לישראל
קטאר היא מדינה שמקיימת קשרים עם ארגוני טרור ועל כך אפשר להרחיב לא מעט. אולם, כדי להבין את הסיפור במלואו צריך להסתכל עליה במבט רחב יותר: מדינה קטנה שבנתה לעצמה בעשורים האחרונים מנגנוני השפעה עולמיים דרך כסף, תקשורת, ספורט ואקדמיה.
ההשפעה הזו לא תמיד נראית כמו מהלך מדיני או כמו מזוודת כסף שמועברת לחמאס. קטאר פועלת גם על התודעה של האדם המערבי – דרך התרבות שהוא צורך, דרך הספורט, דרך התקשורת, דרך החינוך ודרך קשרים במוסדות בינלאומיים. לכן, מעבר לקשר הישראלי ולרגש שקטאר מעוררת כאן, חובה להתייחס אליה לא רק כאל תומכת טרור מוצהרת, אלא גם ככוח שרוצה לשנות את המציאות העולמית ולקדם את האסלאם.
