בצל ההיערכות לפסגה המדינית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, חוזר לשולחן הדיונים אחד הנושאים הרגישים ביותר מבחינת ישראל: שלב ב' של המהלך בעזה.
השלב השני אמור לעסוק בעיצוב המציאות האזרחית והביטחונית ברצועה לאחר חמאס. לפי גורמים המעורים בפרטים, האמריקנים דוחפים להצגת מתווה שיכלול את פירוק חמאס מנשקו לצד הקמת מנגנון שלטוני אזרחי חדש ברצועת עזה.
"גוף אזרחי" חדש
המודל שנבחן כולל הקמת גוף אזרחי פלסטיני מקומי, שיתבסס על פקידים ואנשי מקצוע מהרצועה שאינם מזוהים עם חמאס. הגוף אמור לפעול תחת פיקוח בינלאומי ולהיתמך על ידי מדינות ערביות מתונות, כחלק ממה שמכונה במגעים מדיניים "מועצת פיקוח" או "מועצת ייצוב".
מבחינת ישראל, כל פתרון אזרחי חייב למנוע את חזרת חמאס בדלת האחורית, גם לא במעטפת אזרחית.
כאן טורקיה נכנסת לתמונה
טורקיה מפעילה לחץ משמעותי כדי להשתלב במערך שיוקם בעזה. אנקרה מציגה את עצמה כגורם בעל ניסיון הומניטרי והנדסי, ומציעה להשתתף במשימות כמו פירוק מוקשים, שיקום תשתיות והנדסה אזרחית.
לפי מקורות מדיניים, בישראל מתנגדים עקרונית לנוכחות טורקית ברצועה, בשל הקשר ההדוק בין הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לחמאס. עם זאת, לפי דיווחים שונים, מאחורי הקלעים נבחנת אפשרות לשילוב טכני מצומצם בלבד ללא נוכחות צבאית וללא דריסת רגל פוליטית משמעותית.
"שחרור כל החטופים" – קו אדום
סוגיית החטופים ממשיכה להיות תנאי מרכזי לכל התקדמות. בישראל מבהירים כי לא יהיה מעבר לשלב ב' ללא התקדמות ממשית בנושא, בכל הנוגע להשבתו של החלל החטוף רן גויאילי ז"ל. הנושא מלווה את המגעים המדיניים ומקשה על הצגת מתווה לשלב השני.
גורמים מדיניים מתארים חלוקה ברורה בין השיח הפומבי לשיח החשאי. בעוד שבפומבי מדברים על ייצוב, שיקום ופתרון אזרחי, הרי שבחדרים הסגורים עוסקים בשאלות הקשות באמת: מי ישלוט, מי יפקח, ואיך מונעים את חזרתו של חמאס.
