בתחילת השבוע התקיימה פסגה מדינית בירושלים יחד עם יוון וקפריסין כשאחת ממטרות הפסגה היא המאבק בהשפעה הטורקית באזור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפסגה: "לכל אלה שחולמים להקים מחדש את האימפריות שלהם ולבסס את השלטון שלהם על אדמותינו, אני אומר תשכחו מזה. זה לא עומד לקרות. אל תחשבו על כך אפילו".
האינטרס הישראלי
מבחינת ישראל, הברית עם יוון וקפריסין היא דרך לבנות ציר אזורי חלופי לאחר שנים של יחסים מתוחים עם טורקיה. בירושלים מזהים את תנועת האסלאם הפוליטי שמוביל נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ואת הקרבה האידיאולוגית שלו לארגון הטרור חמאס. החשש מתמקד גם בזירה הסורית, שם ישראל וטורקיה נמצאות בתחרות שקטה על השפעה מאז נפילת משטר אסד.
הרקע לסכסוך: מה הסיפור בין יוון לטורקיה?
היחסים בין יוון לטורקיה – שתי חברות בברית ההגנה נאט"ו – מתוחים מאז שיוון קיבלה עצמאות מהאימפריה העות’מאנית בשנת 1821. מאותה שנה התנהלו בין הצדדים ארבע מלחמות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובצל התמוטטות האימפריה העות’מאנית, קיבלה יוון שטחים נרחבים בחוף הטורקי – הסכם שנחתם אך לא אושר ולא נכנס לתוקף – מה שהוביל למלחמת העצמאות הטורקית.
המלחמה הסתיימה בהסכם לוזאן בשנת 1923, שקבע את גבולות טורקיה המודרנית והוביל לחילופי אוכלוסין כפויים בין המדינות. ביוון נתפסים האירועים כ“הקטסטרופה באסיה הקטנה”, ולטענתה בוצעו במהלכם גם פשעי מלחמה והשמדה שיטתית של האוכלוסייה היוונית, ובהם רצח העם של היוונים הפונטיים.
הסכסוך בקפריסין
מוקד עימות נוסף ביחסי יוון-טורקיה נפתח סביב קפריסין החל בשנות ה-50, אז היה האי תחת שלטון בריטי ורוב אוכלוסייתו הקפריסאית-יוונית שאפה לאיחוד עם יוון.
לאחר מאבק אלים ומעורבות מדינית של יוון וטורקיה, הוכרזה קפריסין כמדינה עצמאית ב-1960, עם נוכחות צבאית של שני הצדדים. ההסדר קרס בתוך שנים, וב-1964 אף הפציץ חיל האוויר הטורקי כוחות יווניים באי. ביולי 1974, לאחר הפיכה בקפריסין שנתמכה בידי החונטה הצבאית באתונה, פלשה טורקיה לאי, השתלטה על כ-37% משטחו והביאה לחלוקתו – מצב שנמשך עד היום, כאשר צפון קפריסין מוכר רק על ידי טורקיה.
הסכסוך בים האגאי
מאז שנות ה-70 עבר מרכז הכובד של הסכסוך לים האגאי. המחלוקות עוסקות בתיחום המים הטריטוריאליים והמרחב האווירי של כל מדינה ומעמד איים יווניים סמוכים לחופי טורקיה. יוון טוענת לזכות להרחיב את מימיה ל-12 מיילים ימיים מכוח אמנת הים של האו"ם, ואילו טורקיה, שאינה חתומה עליה, מתנגדת לכך ורואה במהלך כזה עילה למלחמה.
למרות שמדובר בסכסוך ימי במהותו, עיקר החיכוך בין יוון לטורקיה מתרחש דווקא באוויר. המרחב האווירי מעל הים האגאי הפך לזירה הראשית שבה שני הצדדים בוחנים גבולות מבלי להידרדר לעימות כולל.
קרבות האוויר בין טורקיה ויוון
ביוני 1992, מטוס מיראז’ יווני התרסק במהלך קרב אווירי בגובה נמוך עם מטוסי F-16 טורקיים, הטייס נהרג. בהמשך שנות ה-90 נרשמו כמה עימותים נוספים, שכללו התרסקויות ונטישות של טייסים משני הצדדים. בפברואר ובדצמבר 1995 הסתיימו קרבות אוויר בהרוג טורקי ובפצועים, לאחר עימות בין מטוסי F-16 ו-F-4 טורקיים למטוסי קרב יווניים.
קרב אוויר בין מיראז' יווני ל-F-16 טורקי, צפו:
באוקטובר 1996 אירעה אחת התקריות החמורות ביותר, מעל האי כיוס. במהלך קרב אווירי בין מטוסי מיראז’ 2000 יווניים למטוסי F-16 טורקיים הופל אחד המטוסים הטורקיים, והטייס נהרג. נסיבות האירוע נותרו שנויות במחלוקת: יוון טענה לתקלה טכנית, בעוד טורקיה קבעה שנים מאוחר יותר כי מדובר בהפלה מכוונת ואף דרשה להעמיד לדין את הטייס היווני.
גם בעשור שלאחר מכן נמשכו האירועים. במאי 2006 התנגשו מטוסי F-16 של שתי המדינות במהלך טיסת מודיעין טורקית מדרום לרודוס. הטייס היווני קוסטס איליאקיס נהרג, והטייס הטורקי נטש. באפריל 2018 התרסק מטוס מיראז’ 2000 של חיל האוויר היווני במהלך משימת יירוט של מטוסים טורקיים, והטייס גיורגוס בלטדורוס נהרג.
קרב אוויר בין F-16 טורקי ויווני, צפו:
לצד הקרבות הישירים, תועדו לאורך השנים גם אירועי הטרדה אווירית סביב טיסות מסוקים של בכירים יווניים – ראשי ממשלה, שרי ביטחון וקצינים בכירים – שהובילו להזנקת מטוסי קרב.
חיל האוויר הטורקי: חיל המבוסס על מערכות ישראליות
לפי נתוני "WDMMA", נכון לשנת 2025 חיל האוויר הטורקי מפעיל כ-570 מטוסים.
הבסיס של כוחו האווירי של החיל הוא צי גדול של מטוסי קרב מערביים, ובראשם ה-F-16. לצד זאת, מאז שנות ה-80 עבר החיל תהליכי ארגון מחדש ושדרוג מערכות קיימות – תהליך שנשען במידה רבה על שיתופי פעולה עם ארצות הברית וישראל.
החל משנות ה-90 נשען חיל האוויר הטורקי על שיתופי פעולה עם ישראל. התעשייה האווירית הישראלית הייתה מעורבת בשדרוג מטוסי הפנטום וה-F-5 של החיל. שיתוף הפעולה כלל גם אימונים משותפים ושימוש במרחב האווירי הטורקי, אך הוקפא לחלוטין לאחר אירועי משט מרמרה לעזה ב-2010.
חיל האוויר היווני: "תמיד שולטים בשחקים"
חיל האוויר היווני מפעיל כ-400 מטוסים – מתוכם 188 הם מטוסי קרב. המוטו של החיל: "תמיד שולטים בשחקים".
החל מאמצע שנות ה-2000 החלה החלפה ושדרוג של מטוסים קיימים, בהם מטוסי מיראז’ בגרסאות מתקדמות שנבנו ושודרגו גם ביוון עצמה, ובהמשך קליטה של מטוסי F-16. נכון לתחילת העשור הקודם מחזיק חיל האוויר היווני כמה מאות מטוסי קרב מודרניים או משודרגים.
חיל האוויר הקפריסאי
חיל האוויר הקפריסאי, בניגוד לחילות אוויר אזוריים גדולים, הוא כוח מצומצם שממוקד בעיקר בהגנה טריטוריאלית ובביטחון שוטף.
מערך היכולות שלו נשען על מסוקי קרב וטלים נגד טנקים, מערכות הגנה אווירית ומערך מכ"מים שנועד לספק התרעה, שליטה ובקרה על המרחב האווירי של האי. החיל אינו מפעיל מטוסי קרב, אך כן כטמ"מים מתוצרת התעישהה האווירית לישראל.
ההשפעה של חיל האוויר הישראלי
חיל האוויר הישראלי מחזיק לפי הפרסום של "WDMMA" כ-600 מטוסים – מתוכם 272 מטוסי קרב.
בעשור האחרון מתקיים שיתוף פעולה אווירי הדוק בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר היווני המתבטא בראש ובראשונה באימונים משותפים קבועים בשמי יוון. במסגרת זו משתתף חיל האוויר הישראלי בתרגילים רחבי היקף של הצבא היווני.
נדבך מרכזי נוסף הוא אימוני תדלוק אווירי, שבמהלכם מטוסים ישראליים מתדלקים מטוסי קרב יווניים ולהפך, כחלק מהדמיית משימות ארוכות טווח והרחבת טווח הפעולה המבצעי. האימונים מתקיימים מעל תוואי שטח מגוונים – הרים ושטחים פתוחים – ומאפשרים לשני החילות לתרגל בסביבה שאינה מוכרת, תוך ניצול מערכות דומות ושיטות הפעלה שונות.
מבחינת ישראל, החיבור לאתונה ולקפריסין מאפשר נוכחות והשפעה במרחב האגאי והים התיכון, מול טורקיה שמבססת את השפעתה כשחקן אזורי מרכזי – אך גם כמול איראן. כך, חיל האוויר הופך לחלק מהאיזון האווירי בין המדינות.
