על פי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בשנת 2023 עמדה על 148.9 מיליארד ש"ח, המהווים 8.0% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-1.3% במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 4.3% בשנת 2022.
מבחינת המימון, 80.5% מההוצאה הלאומית לחינוך מומנה על ידי המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח. היתרה של 19.5% מומנה ישירות על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית, בעיקר באמצעות תשלום שכר לימוד, רכישת ספרים ותרומות.
מבחינת חלוקת ההוצאה לפי דרגי חינוך, 73.4% מההוצאה הלאומית השוטפת הופנתה למוסדות חינוך קדם-יסודי, יסודי ועל-יסודי. מתוכם, 13.8% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי, 34.0% למוסדות חינוך יסודי ו-25.6% למוסדות חינוך על-יסודי. בנוסף, 15.6% מההוצאה הושקעו במוסדות חינוך גבוה ותיכוני על-תיכוני.
דוגמה להוצאה נדיבה של משרד החינוך על מוסדות חינוך גבוה היא האישור של הכנסת להצעה התיקון לחוק זכויות הסטודנט, המעניק עדיפות בזכאות לדיור במעונות לסטודנטים שהשתתפו במלחמת "חרבות ברזל". ההצעה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת שי גואטה ומשה פסל, זכתה לתמיכה רחבה של 9 חברי כנסת, מול מתנגד אחד.
התיקון לחוק, שיחול כהוראת שעה לשנות הלימודים האקדמיות תשפ"ה ותשפ"ו, מקנה עדיפות במעונות למספר קבוצות:
1. סטודנטים או מועמדים ששירתו כלוחמים בסדיר לתקופה ממושכת במהלך המלחמה.
2. משרתי מילואים שהתגייסו ל-30 ימים לפחות.
3. חיילים שנפצעו במהלך הלחימה ועקב כך לא השלימו את תקופת השירות הנדרשת.
4. בני ובנות הזוג של המשרתים הנ"ל.
5. אזרחים שפונו מבתיהם בשל המלחמה והיו מפונים לפחות חצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים.
6. חטופים ששוחררו ובני משפחותיהם של חטופים ונעדרים.
תיקון לחוק זה, לצד דוגמאות אחרות, משקף את ההשקעה של מדינת ישראל בנכס החשוב ביותר שלה – הדור הבא.
