סקר חדש בדק ומצא: כמה מערביי ישראל – ציונים?

סקר חדש בדק ומצא מה חושבים ערביי ישראל על הציונות. לפני 50 שנה קבע האו"ם כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". החלטה 3379 שהתקבלה בעצרת הכללית ב־10 בנובמבר 1975, זעזעה את ישראל. רק כעבור 16 שנה, חזר בו האו"ם וביטל את ההשוואה המקוממת. מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש דצמבר שהתפרסם היום (ה') עסק במספר היבטים הנוגעים ליחסים בין ערבים ויהודים בישראל.

גזענות ואנטישמיות

האם הציונות היא גזענות?

50 שנה אחרי אותה החלטת או"ם – הטענה עדיין חיה ורווחת בעולם, וגם בישראל:

• 42% מהערבים בישראל רואים בציונות תנועה גזענית. 26% מאם רואים בה "בעלת יסודות גזעניים". בסך הכל 68% מקרב האוכלוסיה הערבית.
• 44% מקרב כלל הישראלים סבורים שאין בציונות כל מרכיב גזעני, בעוד 30% חושבים ש"הציונות אינה גזענות – אך יש מי שמפרשים אותה ככזו".

הזדהות עם הציונות

שבעה מכל עשרה ישראלים (68%) מגדירים את עצמם ציונים, עשירית (9%) מגדירים את עצמם לא ציונים ושישית (16%) לא ידעו להשיב לשאלה.

בשאלה זו קיימים פערים משמעותיים בין המשיבים היהודים למשיבים הערבים:

• בקרב יהודים, שיעור הציונים הוא כ-85%. שיעור המגדירים עצמם לא ציונים, אנטי ציונים ופוסט ציונים בקרב היהודים – אפסי.
• בקרב ערבים רק 4% מזדהים כציונים. שניים מכל חמישה, שהם 39% מהערבים מגדירים את עצמם "לא ציונים", שישית – 15%, מגדירים את עצמם "אנטי-ציונים", וחלק משמעותי מהערבים 39%, בחרו שלא להזדהות עם אף אחת מהקטגוריות.

האם אנטי־ציונות היא אנטישמיות?

• בקרב יהודים בישראל הקשר נתפס כחזק: 27% רואים באנטי ציונות אנטישמיות. 38% נוספים סבורים שהיא "בדרך כלל" אנטישמיות.
• מנגד, בקרב ערבים התמונה הפוכה: 42% טוענים שאנטי ציונות ואנטישמיות הן "שתי תופעות שונות". רק מיעוט קטן מזהה ביניהן זיקה.

הנוסח המלא של החלטה 3379

"האספה הכללית,

בהתייחס להחלטת האו"ם 1904 מיום 20 בנובמבר 1963, בה מצהיר האו"ם על חיסול כל צורות האפליה הגזעית (אנ'), ובמיוחד על ההצהרה לפיה 'כל דוקטרינה של הבחנה או עליונות גזעית היא שקרית מבחינה מדעית, מגונה מבחינה מוסרית, חסרת צדק חברתי ומסוכנת' ומתריע על "כל גילויי האפליה הגזעית המצויים עדיין באזורים מסוימים בעולם, שחלקם מוטלים על ידי ממשלות מסוימות באמצעים חקיקתיים, מנהליים או אחרים",

ובאזכור החלטה 3151 G‏ מיום 14 בדצמבר 1973, בה גינתה האספה הכללית של האו"ם, בין היתר, את הברית הלא קדושה בין הגזענות בדרום אפריקה לציונות,

ובהתייחס להצהרת מקסיקו 1975 בדבר שוויון האישה ותרומת הנשים לפיתוח ולשלום (אנ'), שהוכרזה על ידי הוועידה העולמית של שנת האישה הבינלאומית, שהתקיימה במקסיקו סיטי בין ה-19 ביוני ל-2 ביולי 1975, בה פורסם העיקרון כי 'שיתוף פעולה ושלום בינלאומיים מחייבים שחרור לאומי ועצמאות, חיסול הקולוניאליזם והנאו קולוניאליזם, כיבוש זר, ציונות, אפרטהייד וכל צורה של אפליה גזעית, כמו גם הכרה בכבודם של העמים אשר להם זכות להגדרה עצמית',

ובהתייחס גם להחלטה 77שאומצה על ידי מועצת ראשי המדינות והממשלות של ארגון אחדות אפריקה, שנערך בקמפלה מ-28 ביולי עד 1 באוגוסט 1975, בה נאמר כי 'המשטר הגזעני בפלסטין הכבושה והמשטר הגזעני בזימבבואה ובדרום אפריקה חולקים שורשים אימפריאליסטיים, ויוצרים תפיסה שלמה בעלת מבנה גזעני המקושר מטבעו למדיניות שמטרתה דיכוי הכבוד והיושרה האנושית',

ובהתייחס גם להצהרה המדינית ולאסטרטגיה לחיזוק השלום והביטחון הבינלאומי ולהגברת הסולידריות וההסכמה ההדדית בין המדינות הבלתי-מזדהות, שאומצה בוועידת שרי החוץ של המדינות הבלתי-מזדהות שהתקיימה בלימה בין התאריכים 25 עד 30 באוגוסט 1975, אשר גינתה בחריפות את הציונות כאיום על שלום העולם וביטחונו וקראה לכל המדינות להתנגד לאידאולוגיה גזענית ואימפריאליסטית זו,

קובעת כי הציונות היא סוג של גזענות ואפליה גזעית".

הנאום בו קרע חיים הרצוג את נוסח ההחלטה. צפו:

ביטול ההחלטה

עם סיום המלחמה הקרה השתנה מאזן הכוחות בעולם וגם היחס לישראל. רוב המדינות שאינן ערביות חזרו בהן מעמדתן הקודמת. ב־16 בדצמבר 1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 4686, שביטלה את החלטה 3379 וקבעה באופן רשמי כי ההשוואה בין ציונות לגזענות – בטלה ומבוטלת.

ההצבעה סימנה תיקון היסטורי. מדינות רבות שהצביעו נגד ישראל בעבר, הצביעו הפעם בעדה. מנגד, כמה מדינות ערביות ומוסלמיות המשיכו לתמוך בקביעה הישנה, ולצדן גם קובה, קוריאה הצפונית ווייטנאם.