תחקיר של הוושינגון פוסט חשף כי במהלך מבצע "עם כלביא" פעלה ישראל לפגיעה שיטתית בדרג המדעי שמוביל את תוכנית הגרעין האיראנית, במקביל לתקיפות על מתקנים ותשתיות.
יותר מ-100 סוכנים איראנים
על פי המידע שפורסם, בישראל העריכו כי פגיעה במתקנים לבדם לא תספיק כדי לשתק את התוכנית לאורך זמן, ולכן הוחלט למקד מאמץ גם במהנדסים ובפיזיקאים הבכירים שהיו מעורבים בפיתוח יכולות גרעיניות. לצורך כך גובשה רשימת יעדים רחבה, שצומצמה בהמשך למספר מצומצם של מדענים שנחשבו מרכזיים. סביב כל אחד מהם נבנתה לאורך השנים תמונת מודיעין שכללה מידע על עבודתם, שגרת חייהם ומקומות שהותם.
עם פרוץ המלחמה החלה ישראל בגל תקיפות נגד דירות שבהן שהו מדעני גרעין. במהלך מכת הפתיחה ובימים שלאחריה חוסלו 11 מדענים בכירים.
במקביל למאמץ האווירי, הופעל בתוך איראן מערך רחב של סוכנים מקומיים. לפי התחקיר, יותר מ-100 סוכנים איראנים פעלו בשליחות המוסד במהלך המערכה. חלקם נטלו חלק בפעולות תקיפה נגד בסיסים צבאיים, באמצעות אמצעי לחימה ייעודיים. הסוכנים עברו הכשרה מחוץ לאיראן, ונחשפו רק למשימות שהוטלו עליהם. הפעילות הקרקעית החלה עוד לפני כניסת חיל האוויר למרחב האיראני.
זו הסיבה שהאמריקנים הצטרפו למערכה
במישור המדיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מספר תרחישים אפשריים לפעולה נגד איראן, בהם תקיפה ישראלית עצמאית, פעולה בהובלה ישראלית עם סיוע אמריקני מוגבל, שיתוף פעולה מלא בין המדינות או הובלה אמריקנית של המתקפה. במקביל לניסיונות לקדם מהלך דיפלומטי מול איראן, נמשך שיתוף הפעולה המודיעיני והתכנון המבצעי בין ירושלים לוושינגטון.
לפי המידע, נעשה שימוש גם במהלך הטעיה מדיני, שכלל מסרים על מגעים ושיחות בנוגע לאיראן ודיווחים על פערים בין ישראל לארצות הברית. לאחר פתיחת הלחימה הועברה לאיראן הצעה אמריקנית לסיום העימות שכללה הסרת הסנקציות בתמורה לסגירת מתקני העשרת אורניום והפסקת התמיכה בשלוחות אזוריות. ההצעה נדחתה, ולכן אושרה גם מעורבות צבאית אמריקנית.
