בתוך החושך הסמיך של המנהרות, במקום שבו הזמן מתערפל והימים מאבדים משמעות – דווקא תאריך היה ברור לשורד השבי יוסף חיים. "בחנוכה האחרון ידענו מה התאריך. ידענו שמגיע חנוכה, הנר הראשון”", הוא מספר בשיחה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, וחוזר לרגע קטן אחד, כמעט בלתי נתפס, שהפך עבורו לאי של אור.
במנהרה עצמה, הוא מתאר, הייתה פינה חשוכה במיוחד שאליה היו הולכים מי שהיו צריכים רגע לעצמם. לשבת, להתבודד, להתחזק. לפעמים לבד, לפעמים עם עוד מישהו. פינה של שנועדה לאפשר להם לנשום בתוך המציאות הבלתי אפשרית.
עוד באותו הנושא
- מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, השייח' מוואפק טריף, מתח ביקורת חריפה על תגובת הקהילה הבינלאומית לטבח בבני העדה בסוריה, והדגיש את תפקידה הקריטי של ישראל בעצירת המתקפה: "הדרוזים נטבחים, העולם רואה ושותק ולא עושה כלום"
- וינטר בהצהרה: "אנו רוצים להקים ממשלתיים ימין על מלא"
- וינטר בהצרה מודיע חד משמעית כי מפלגתו ממשיכה לרוץ
- צה״ל חיסל בצפון רצועת עזה שני מחבלים: סגן מפקד מחלקה במערך הרקטי של הג׳יהאד האסלאמי ופעיל צליפה בחמאס. לפי דובר צה״ל, השניים קידמו מתווי טרור נגד כוחות צה״ל ואזרחי ישראל ופעלו לשיקום היכולות הצבאיות של ארגוניהם
"כן, יוסף, ניסים קורים"
"החושך שם היה מוחלט, אבל היו גם לדים – שני גופי תאורה קטנים. בכל אחד מהם ארבע נורות. שמונה בסך הכול", אוחנה משחזר. הוא מספר שבערב חנוכה נוא ניגש ללדים, וחיבר אחד מהם לחוט חשמל. באורח נס הלד הקטן נדלק. אחד מתוך השמונה. נורה אחת. מהבהבת.
ברגע הזה, בתוך מנהרה בעומק האדמה, יוסף הרגיש שהוא מתמלא בתקווה: "הנר האחד הזה אמר לי – כן, יוסף, ניסים קורים". כך, באמצעים הכי דלים שיש, שורד השבי מספר שהדליק את נר החנוכה שלו בשנה שעברה.

המפגש עם הנשיא
לרגל חג החנוכה נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, קיימו סדרת מפגשים מרגשים עם שמונה דמויות מעוררות השראה מהחברה הישראלית, בסימן ״מגבירים את האור״. כל אחד מהמפגשים הסתיים בהדלקת נר חנוכה כסמל לאור, לתקווה ולחוסנה של החברה הישראלית.
במהלך המפגשים התקיימו שיחות פתוחות ואישיות בין נשיא המדינה ורעייתו לבין המשתתפים, שעסקו בהתמודדות עם אירועי השנתיים האחרונות, ברגעי השבר והכאב, אך גם בכוחות שנולדו מתוכם.
"שנזכה להוסיף אור"
נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר: "בחג החנוכה אנו מתכנסים סביב אור קטן שמזכיר לנו את כוחה של הרוח. זכיתי לפגוש אזרחיות ואזרחים שבמעשיהם, באומץ לבם וביכולת שלהם לבחור בתקווה – מגבירים אור עבור כולנו. כל אחד מהסיפורים אליהם מיכל ואני נחשפנו הוא עולם ומלואו, אך יחד הם מספרים את סיפורה של החברה הישראלית כולה: חברה מגוונת, כואבת, אך חזקה, ומאוחדת. דווקא ברגעים הקשים ביותר מתגלה היכולת שלנו להושיט יד זה לזו ולבחור בחיים. מי ייתן ונזכה כולנו להוסיף אור, כל אחד במקומו, ולהאיר את הדרך לעתיד של תקווה, ריפוי ואחדות".

