מסמך אסטרטגי חדש בממשל טראמפ: סיום עידן אוסלו וחיזוק מעמד ישראל

הבית הלבן פרסם בסוף השבוע (ה') את "אסטרטגיית הביטחון הלאומי 2025" – מסמך יסוד רחב שמשרטט את תפיסת ארצות הברית לגבי האיומים העולמיים, סדרי העדיפויות והכיוונים המדיניים לשנים הקרובות.

מעבר לשפה התקיפה שמאפיינת את הממשל הנוכחי, המסמך מכריז בפועל על מה שנראה במשך עשורים כבלתי ייאמן: תפיסת אוסלו איננה עוד הבסיס למדיניות אמריקנית במזרח התיכון.

המזרח התיכון "כבר לא הציר המרכזי"

וושינגטון מפסיקה לנסות לייצר "פתרונות מוכתבים" לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומתכוננת לעידן שבו האזור מתנהל יותר ככלכלת השקעות ופחות כבמה למהלכים דיפלומטיים כפויים.

לפי המסמך, המזרח התיכון חדל להיות מוקד העליון של מדיניות החוץ האמריקאית, לאחר עשרות שנים שבהן שלט שוק האנרגיה העולמי בתפיסה האסטרטגית. כעת, כשארה"ב עומדת שוב כיצואנית אנרגיה מובילה, עדיפותה כלפי האזור משתנה באופן רשמי.

האינטרסים שכן נשארים

ארה"ב מפרטת ארבעה יעדים מרכזיים באזור:

• מניעת אחיזה של כוח עוין במשאבי האנרגיה ובנתיבי הסחר – במפורש נגד איראן.
• ביטחון ישראל ומחויבות להבטיח שישראל תישאר מדינה בטוחה ויציבה.
• מאבק בטרור ומניעת הפיכת האזור למאגר איום על אדמת ארה"ב.
• הרחבת הסכמי שלום ונורמליזציה – חיזוק והרחבת הסכמי אברהם.

תמונת מצב: כך רואה וושינגטון את אזורנו

המסמך מציג תמונה חדה: איראן נחשבת המערערת העיקרית במזרח התיכון, אך עוצמתה נשחקה מאז אוקטובר 2023 וגם בעקבות מבצע "פטיש חצות" של טראמפ ביוני 2025, שפגע משמעותית בתוכנית הגרעין.

וושינגטון מציינת התקדמות לעבר מציאות יציבה יותר בזכות הפסקת האש ושחרור החטופים שהושגו בתיווך אמריקאי. תמיכתן של מדינות שתמכו בחמאס נחלשה, מה שמאפשר הזדמנות מדינית חדשה.

האסטרטגיה קובעת שסוריה עדיין מקור אתגר, אך "עשויה להתייצב" ולהפוך לשחקן חיובי, בתמיכת ארה"ב, מדינות ערב, ישראל וטורקיה.

"מהפך בהיגיון המדיני"

המסמך מבהיר באופן חד: ארה"ב מפסיקה לנסות להנדס מחדש חברות במזרח התיכון. לא עוד ניסיונות להשליט דמוקרטיה בכפייה, אלא שיתוף פעולה עם מנהיגים כפי שהם.

עקרונות הפעולה החדשים:

• קבלה הדדית: עבודה עם מדינות האזור כפי שהן, לא כפי שוושינגטון רוצה שייראו.
• רפורמות מבפנים בלבד: רפורמות מתקבלות בברכה רק כשהן צומחות מתהליכים פנימיים.
• מעבר לסביבת השקעות: המזרח התיכון מוצג כיעד מרכזי להשקעות בטכנולוגיה, אנרגיה גרעינית, בינה מלאכותית ותעשיות ביטחוניות.

ישראל במרכז התמונה החדשה

המסמך מזכיר את ישראל שוב ושוב וממקם אותה כשותפה אזורית שלא רק דורשת ביטחון – אלא תורמת ליציבות, כלכלה וחדשנות. אין בו אפילו אזכור אחד למודלים בינלאומיים שניסו לכפות בעבר פתרון לסכסוך, אלא חיזוק רעיון שהאזור מתקדם דרך הסכמים כלכליים, בריתות אזוריות ויצירת מנגנוני שגשוג משותף.

בתוך כך, הקרמלין פרסם תגובה רשמית ראשונה למסמך, וברוסיה מגדירים את השינוי בעמדת וושינגטון כמהלך מבורך. במוסקבה מציינים כי החלטת ממשל טראמפ להסיר את רוסיה מההגדרה של "איום ישיר" על הביטחון האמריקי מהווה צעד חשוב לייצוב היחסים בין המעצמות, וכי היא עשויה לסלול דרך לדיאלוג מחודש ו"להפחתת מתחים בזירה הבינלאומית". לפי ההודעה, הקרמלין מצפה לנצל את המגמה החדשה לחיזוק שיתופי פעולה בתחומים שבהם קיימים אינטרסים משותפים, לצד הבהרה כי רוסיה מחויבת לשמור על מאזן כוחות אחראי בזירה העולמית.