כנס DefenseTech 2025 נפתח הבוקר (ב') באוניברסיטת תל אביב, על רקע הערכת מערכת הביטחון כי חיזבאללה ואיראן מחדשים במהירות את יכולותיהם לאחר המלחמה האחרונה. מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם אמר בכנס כי ישראל הפכה ל“מדינת דיפנס־טק”, שבה חדשנות טכנולוגית הופכת למענה אופרטיבי בזמן אמת. "החדשנות שנוצרת פה אינה תיאוריה", אמר ברעם.
"חיזבאללה והאיראנים משתקמים"
ברעם הציג דוגמה לאופן שבו המערכת הביטחונית פועלת בהתאם לצורך המבצעי: ב-13 באוקטובר 2024, כלי טיס של ארגון הטרור חיזבאללה פגע בחדר אוכל בבסיס אימונים של חטיבת גולני והרג ארבעה חיילים. בתוך ימים, לדבריו, משרד הביטחון וצה"ל לקחו את מערכת הלייזר "אור איתן" – שהייתה עוד בשלבי ניסוי באותה תקופה – והציבו אותה בגליל המערבי. המערכת יירטה במהלך השבועות שלאחר מכן יותר מ-30 כטב"מים. "זו דוגמה למה שקורה כשהצורך המבצעי פוגש חדשנות בזמן אמת".
בנוגע לאיומים האזוריים אמר כי חיזבאללה משתקם במהירות בלבנון, בעזה ישראל פועלת להשבת שני החטופים החללים שנותרו, לצד מאמץ משותף עם ארה"ב לפרק את חמאס ובאיראן – "שנפגעה קשה במהלך המלחמה האחרונה" – החלו לשקם את מערכי ההגנה האווירית והטילים הבליסטיים.
"ישראל שינתה את תדמיתה העולמית"
בהמשך נאומו התייחס ברעם לאקוסיסטם הביטחוני הישראלי, אותו הגדיר "ייחודי ומבוסס על תנועה רציפה בין ניסיון צבאי לחדשנות אזרחית". לדבריו, מעל 300 סטארטאפים עובדים עם מפא"ת, ויותר מ-130 מהם פעלו יחד עם מערכת הביטחון במהלך המלחמה האחרונה.
ברעם אמר כי בעשורים האחרונים ישראל שינתה את תדמיתה העולמית מ"סייבר-ניישן" ל"DefenseTech Nation", וכיום "תיק העבודות" הישראלי כולל מערכות הגנה אווירית, כלים בלתי מאוישים, לוחמה אלקטרונית, סייבר, חלל ואמצעי מודיעין.
לדבריו, ישראל פועלת בשלושה טווחי זמן: מענה לצרכים המבצעיים המידיים, הכנות לעשור הבא ופיתוח טכנולוגיות לטווח הארוך ש"ישנו את דפוסי הלחימה".
"העולם מסתכל על ישראל – נצלו את ההזדמנות"
בזירה הגלובלית ציין כי שנת 2024 הייתה שנת ההשקעה הביטחונית הגבוהה ביותר מאז 1988, וכי בעולם יש ביקוש גואה למערכות ישראליות. באותה שנה נחתמו 21 הסכמים בהיקף של מיליארדים, וישראל מדורגת כיום כ"מדינת היצוא השלישית בגודלה בעולם של סייבר-דיפנס".
ברעם סיים בקריאה למדינות המשתתפות: "העולם מסתכל על ישראל. נצלו את ההזדמנות, בצעו סיורים, דברו עם המומחים, ותבדקו כיצד המערכות שלנו יכולות לשפר את היכולות שלכם".
עד סוף השנה תימסר המערכת המבצעית הראשונה של "אור איתן"
בהמשך לדברי מנכ"ל משרד הביטחון, הציג ראש מפא"ת ד"ר דניאל גולד סקירה של המערכה האחרונה מול איראן. לדבריו, בשנים שקדמו לעימות הוטמעה טכנולוגיה של חברות גדולות וסטארטאפים "בכל הממדים" – מתחת לקרקע, על הקרקע, בים, באוויר, בחלל, בלוחמה אלקטרונית, ב-AI ובמערכות התקפיות והגנתיות.
גולד הוסיף כי עד סוף השנה תמסר לחיל האוויר המערכת המבצעית הראשונה של "אור איתן" וכי ישראל תהיה המדינה הראשונה שמספקת יכולת ירוט באמצעות לייזר.
"הופקו 1,200 תמונות לוויין בזמן המלחמה עם איראן"
מנכ"ל משרד הביטחון פירט כי במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן שוגרו לעבר ישראל כ-530 טילים, כששיעור היירוט עמד על כ-86%. לצד זאת, איראן שיגרה למעלה מאלף כטב"מים, כאשר שיעור היירוט עמד על כ-99.9%. לדבריו, מערך ההגנה עבר התאמות בזמן אמת: "שינינו את המערכת כמה פעמים במהלך התקופה, אפילו שבוע לפני".
בממד החלל, גולד ציין כי במהלך הלחימה הופקו כ-1,200 תמונות לוויין, שכיסו כ-10 מיליון קמ"ר, תוך "הכוונת לוויינים בזמן אמת לשימוש טקטי" – מה שהוגדר על ידו כ"תרומה גבוהה לדיוק המודיעיני והמבצעי". הוא ציין כי במקביל הופעלו מערכות בינה מלאכותית לסיוע בזיהוי מטרות, לצד לוחמה אלקטרונית אינטנסיבית – כאשר לדבריו "כל אזור טהרן היה משובש", וישראל נדרשה גם להתגונן מפני שיבוש וגם להפעיל אמצעים משלה.
"הפתעות שנבנו לאורך שנים"
גולד התייחס גם לממד ההתקפי: לדבריו, ישראל פיתחה "יכולת תקיפה מסיבית" באמצעות חימושים מתקדמים, והפעילה "הפתעות שנבנו לאורך 25, 20, 15 שנים – ועד לשבועות שלפני המערכה עצמה ואף במהלכה". בנוסף תיאר שימוש נרחב בכטב"מים לתקיפת משגרי טילים בליסטיים בשטח איראן – החל מאיתור המשגרים, דרך פגיעה ב"חוליות ההפעלה" ועד להשמדת המשגרים עצמם.
"4 מיליארד דולר הושקעו ב-300 סטארטאפים"
בהמשך הציג דוגמאות לשילוב סטארטאפים במערכה: לדבריו, כ-300 סטארטאפים פועלים עם מפא"ת, ומתוכם 137 שולבו בפועל בפתרונות שנפרסו בשטח – מהטמעת חיישנים דרך שילוב יכולות AI במערכות לחימה, ועד כלים לניתוח רשתות חברתיות ולאיתור מקורות תקיפת סייבר. גולד אמר כי בשנתיים שלפני ואחרי המלחמה הושקעו בתחום זה כ-4 מיליארד דולר, מתוכם כמיליארד דולר כבר הוקצו לרכש מבצעי.
לבסוף התייחס גולד לדור הבא של היכולות. לדבריו, המטרה היא לשלב בין תעשיות גדולות, סטארטאפים, אקדמיה ושותפים בינלאומיים כדי "לקצר תהליכי פיתוח, לדחוף קדימה טכנולוגיות דו שימושיות, ולהמשיך לעבות את מעטפת ההגנה וההתקפה של ישראל".
