בבית המשפט העליון החל הבוקר (ה') דיון מכריע על מינויו של השופט בדימוס יוסף בן-חמו כמלווה לחקירת פרשת הפצ"רית והדלפת הסרטון משדה תימן. ההרכב בראשות השופט יצחק עמית, לצד השופטים יעל וילנר וחאלד כבוב, דן בעתירות כנגד יריב לוין ובעתירה מטעמו.
דיון סוער
השופט עמית כי הדיון יתרכז אך ורק בשאלה אחת: האם השר פעל בהתאם לקריטריונים שקבע בג"ץ בפסק הדין הקודם. עם פתיחת הדיון נשמעו צעקות וקריאות מהקהל נגד נשיא העליון. עמית הורה להוציא מהאולם את כל מי שצועק והבהיר כי מדובר בביזוי בית המשפט וכי זה ניסיון להלך אימים. בערך בשעה 11:00 הדיון נעצר בשל מהומה בקהל.
חה"כ טלי גוטליב, שהגיעה לדיון, נקלעה לעימות מילולי עם כמה מהנוכחים באולם ואף דרשה ממשמר בית המשפט להתערב. במקביל, גם הנאשמים בהתעללות בעצור הפלסטיני מכוח 100 הגיעו לדיון, וישבו לצד גוטליב.
"כשר למהדרין"
עו"ד דוד פטר, פרקליטו של השר לוין ציין בפתח דבריו כי הגורם הכי בכיר, שהוא נציב שירות המדינה, בחן את הדברים ואישר אותם. "לאחר מכן", המשיך ואמר, "יוצא מייל של סגנית יועמ"שית משרד המשפטים, היא שולחת לשר: 'ההליך התסתיים ואני לא רואה מניעה משפטית'. אז יש את אישור השר, אישור יועמ"שית הנציבות, החלטה פה אחד של ועדת השירות. לאחר מכן, מייל אישור של סגנית יועמ"שית משרד המשפטים, ואז אישור סופי של השר".
"התהליך הזה כל כך כשר שאם זאת הייתה מסעדה הייתי חושב שלא טעים שם. איך יכול להיות שכל הגורמים המקצועיים אמרו 'כשר למהדרין'? לא רק שזו הייתה החלטה נכונה משפטית, זו הייתה ההחלטה היחידה האפשרית מבחינה משפטית. כל החלטה אחרת הייתה גורמת לסיכול החקירה בהיעדר מלווה או למינוי אדם שאינו מתאים".
"זו הייתה הצעת פשרה"
השופטת וילנר ציינה כי בג"ץ אמנם העלה במהלך הדיון רעיון למנות שופט עליון בדימוס שילווה את חקירת הפצ"רית כחלק מניסיון להגיע להסכמות, אולם בפסק הדין עצמו הוגדרו תנאים למינוי של עובד מדינה מכהן. היא הדגישה שהעלתה אפשרות של שופט בדימוס רק בהסכמה בין הצדדים. נציגו של השר לוין טען כי "פסק הדין במפורש מזכיר את ההצעה למנות שופט בדימוס", ועל כך השיבה וילנר: "זו הייתה הצעת פשרה במהלך ההליך, כפי שקורה מדי פעם".
מדבריה של וילנר עולה שגם אם בן חמו מוגדר כעובד מדינה בעקבות המינוי, בפסק הדין נקבע במפורש שמדובר ב"עובד מדינה בכיר", ומעמד כזה אינו נוצר מעצם מינויו כעובד מדינה רגיל. נציגו של לוין השיב שהפרשנות שלו למילה "בכיר" היא שהנציבות תכיר בו ככזה, בשל ניסיון שמצדיק את המינוי: "המילה 'בכיר' משמעותה שנציבות שירות המדינה תכיר בו כבכיר, כבעל ניסיו שמצדיק את המינוי".
טענות העותרות: המינוי פסול, בן-חמו אינו עובד מדינה
העתירות של לשכת עורכי הדין והתנועה לאיכות השלטון טענו כי המינוי מנוגד לפסיקת בג"ץ, שכן השופטים דרשו שהמפקח על החקירה יהיה עובד מדינה מן המניין. הפרקליטות הצטרפה לעתירות וטענה כי קיימים חששות לשיקולים פוליטיים, תוך הפנייה להתבטאויות של ח"כים שדיברו על חקירה שמטרתה הפלת היועמ"שית ולא בדיקה עניינית של האירועים.
עמדת לוין: המינוי כשר והעיכוב מסוכן לחקירה
שר המשפטים טוען מנגד כי מינה את בן חמו כעובד מדינה ייעודי לתפקיד, בהתאם לחוות דעת של נציב שירות המדינה. לדבריו, לא מדובר במהלך פוליטי אלא בצורך הכרחי להבטיח חקירה עצמאית נוכח ניגוד העניינים שנקבע ליועמ"שית בהרב מיארה. לוין מזהיר שכל עיכוב נוסף רק מגביר את הסיכון לשיבוש הליכי החקירה.
מאז המינוי הראשון הקפיא בג"ץ שוב ושוב את המהלך, במטרה לבחון אם הוא עומד ברוח פסק הדין. הפרקליטות טוענת שהשר ניסה לעקוף את ההוראות באמצעות "קליטת בזק" של בן חמו כעובד מדינה זמני, בניגוד לכוונת המחוקק ולפסיקת בג"ץ. לוין מצדו מתעקש שהמינוי מקדם את חקר האמת ושאין עילה לפסול אותו.
הכרעה שתשפיע על הפרשה הנפיצה
ההכרעה הקרובה תשפיע ישירות על עתיד חקירת פרשת הפצ"רית, מהפרשות הנפיצות ביותר במערכת המשפט הישראלית. השאלה האם השופט בן-חמו יוכל להתחיל בעבודתו או שמינויו יבוטל תכריע גם את מאזן הכוחות בין השר לוין לפרקליטות ומערכת החקירה בחודשים הקרובים.
