לבנון וקפריסין חתמו היום (ד') על הסכם לתיחום הגבול הימי ביניהן. המהלך אמור לפתוח את הדרך לשיתופי פעולה חדשים בין המדינות – בעיקר בתחומי האנרגיה (ובהם אנרגיה מתחדשת), תקשורת, קווי הולכה ותיירות.
"בעל חשיבות היסטורית"
ההסכם נחתם בארמון הנשיאות בביירות בידי נשיא לבנון ג’וזף עאון ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידס, ששיבח את המהלך ותיאר אותו כ"בעל חשיבות היסטורית".
עאון הציג את ההסכם כהישג משמעותי עבור לבנון ואמר כי לאחר סימון הגבול הימי יוכלו שתי המדינות לקדם הסכמים דו־צדדיים שיסדירו את פעילות חברות החיפוש והקידוח, ויאפשרו להתחיל לחקור ולפתח משאבים ימיים. הוא הדגיש ששיתוף הפעולה עם קפריסין אינו מכוון נגד אף מדינה באזור ואינו מדיר אף צד. כמו כן, מסר עאון כי ההסכם נועד להיות "אבן יסוד" לקידום שיתוף פעולה אזורי רחב יותר, שיתרום ליציבות לשגשוג.
ברקע, מדובר בהסכם שהיה מוכן כבר ב־2007 אך בלבנון נמנעו מלאשר אותו במשך שנים בגלל חוסר יציבות פנימי והמחלוקת הימית עם ישראל, שנפתרה בהסכם נפרד בתיווך אמריקאי ב־2022. כעת, לאחר החתימה עם קפריסין, נותרה לבנון ללא תיחום ימי מוסכם רק מול סוריה.
בלבנון מקווים שההסדרה תעודד השקעות ותקדם חיפושי גז שעשויים לסייע לכלכלת המדינה, שנמצאת במשבר עמוק מאז 2019, אף שעד כה לא נמצאו מאגרים מסחריים במים הלבנוניים
שר הביטחון: שוקלים עמדות ביחס להסכם הגבול הימי עם לבנון
על רקע המצב המתוח עם לבנון, ותקיפות צה"ל את יעדי הטרור של חיזבאללה הבהיר היום שר הביטחון ישראל כ״ץ כי במערכת הביטחון מתכוונים לשקול עמדות ביחס להסכם הגבול הימי עם לבנון בטענה שיש בו לא מעט נקודות תורפה וסוגיות בעייתיות.
הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שנחתם ב-2022, קבע את קווי התיחום של האזור הכלכלי הבלעדי ושל המים הטריטוריאליים בין המדינות, תוך חריגת חמשת הקילומטרים המזרחיים המכונים "קו המצופים", שלגביהם הוסכם להותיר את המצב הקיים בפועל עד להסדרת הגבול היבשתי. הצדדים הדגישו כי ההסכם מהווה פתרון קבוע לסכסוך הימי ביניהם. במסגרת ההסכם, ישראל ויתרה על השטח הימי המשולש שהיה במחלוקת וקו הגבול שורטט בהתאם לדרישת לבנון, למעט קו המצופים שלא נכלל בהסדרה.
