משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם מהלך רחב לחיזוק היישובים הסמוכים לגבול לבנון וליישובי הנגב המערבי, באמצעות תקציב של כ-47 מיליון שקלים שיופנו לתשתיות חקלאיות מרכזיות. המהלך, שמגובה בהחלטות ממשלה ייעודיות, כולל הרחבת התמיכה גם לקריית שמונה, שלומי ומטולה לטובת פיתוח תשתיות מים, דרכים חקלאיות ופרויקטים לחינוך ולמחקר בחקלאות מתקדמת.
10 מיליון שקלים לנגב ו36.5 מיליון לישובי הצפון
התקציב יחולק בין שני אזורים: בצפון יוקצו 36.5 מיליון ש"ח לחיזוק יישובים בתחום של עד שני קילומטרים מהגבול, בהתאם להחלטה שנדונה בממשלה בנושא יישובי הצפון. ההחלטה הורחבה בעקבות יוזמת שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, וכעת כוללת גם יישובים עירוניים הסמוכים לגבול. בדרום יוקצו 10 מיליון ש"ח ליישובי הנגב המערבי, על בסיס החלטת הממשלה לשיקום ופיתוח האזור לשנים 2025-2029.
המשרד מפרסם נוהל חדש להשקעות הון בחקלאות, שתוכנן כמודל תמיכה מהיר מול הרשויות המקומיות: הרשויות אינן נדרשות להגיש בקשה לזכאות, משום שהן כבר נקבעו בהחלטת הממשלה, וכל שנותר להן הוא להעביר את הפרויקטים במהלך הרבעון הראשון של 2026. התמיכה תתמקד בהקמה ושדרוג של תשתיות מים – צנרת ראשית, מתקני איגום, משאבות ומערכות נוספות – על רקע הבצורת המתמשכת בישראל. בנוסף, הנוהל כולל שיקום דרכים חקלאיות ושדרוגן לשיפור הנגישות לשטחים.
עוד באותו הנושא
- צה"ל החל בתרגיל "קדמת חומה" באילת וסביבתה
- תחזית מזג האוויר: עלייה בטמפרטורות
- משרד הבריאות מעדכן הנחיות בעקבות מקרה תחלואה נוסף באמבה "אוכלת המוח" בכינרת
- מפלגת ישראל ביתנו פרסמה את צמרת הרשימה. את הרשימה מוביל אביגדור ליברמן, ולצידו פנים חדשות בהן רפי בן שטרית, אל"מ טליה לנקרי ושרון שרעב, יחד עם חברי הכנסת המכהנים עודד פורר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר
לראשונה נכללת במסלול גם תמיכה בתשתיות חינוכיות ומחקריות בתחום החקלאות המתקדמת: מבנים, תשתיות טכנולוגיות וציוד המיועד להכשרה, לימוד וחדשנות חקלאית. במשרד רואים בכך נדבך מרכזי לחיזוק ההתיישבות ולפיתוח ידע מקצועי ארוך טווח.

"ההשקעה תבטיח ביטחון תזונתי עד שנת 2050"
שר החקלאות אבי דיכטר הדגיש כי החקלאות העירונית והכפרית זוכות להתייחסות שוויונית במסגרת התוכנית, וכי השקעה רחבה ביישובי גבול היא חלק מהיעדים האסטרטגיים להגדלת התוצרת החקלאית בשליש עד 2035 ולהבטחת ביטחון המזון עד 2050. מנכ"ל המשרד, אורן לביא, ציין כי אחרי הפגיעה שספגה החקלאות במהלך המלחמה, חיזוקה באזורי הגבול הוא מהלך חיוני לחוסן כלכלי והתיישבותי.


