שר המשפטים יריב לוין פנה היום (א') לבית המשפט בבקשה דחופה לביטול הצו הארעי שמונע את תחילת עבודתו של השופט בן חמו, ולמחיקת בקשת הפרקליטות לקיום דיון נוסף. מוקדם יותר, לשכת עורכי הדין הגישה עתירה נגד המינוי של יוסף בן חמו, כמלווה על חקירת הפרקליטה הצבאית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי.
כזכור, לוין חתם ביום חמישי האחרון על כתב המינוי של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד הממונה על חקירת פרשת הפצ"רית. החתימה התאפשרה לאחר שנציבות שירות המדינה אישרה תקן מיוחד שמסווג את בן חמו כעובד מדינה – תנאי שחייב בג"ץ כדי לאפשר את מינויו.
כתב המינוי הרשמי, שנחתם בלשכת השר, פירט את סמכויותיו של בן חמו ואת האחריות שהוטלה עליו במסגרת החקירה.
הצו שמטלטל שוב את החקירה
בהמשך לכך, נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הוציא צו ארעי שמקפיא את כניסתו לתוקף של מינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד הפרקליט המלווה בחקירת פרשת הפצ"רית. הצו ניתן לבקשת העותרים ומעכב את תחילת עבודתו של בן חמו עד לקיום דיון והכרעה נוספת בהרכב מורחב.
ההחלטה מצטרפת לשורת מהלכים משפטיים מורכבים סביב החקירה, לאחר שבית המשפט פסל בתחילת החודש את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה וקבע כי על המלווה לחקירה להיות עובד מדינה.
הסמכויות שהוענקו לשופט
לפי כתב המינוי, בן חמו אמור להיות מופקד על שני תחומים עיקריים: בחינת החלפת ה"הסדרון" הנוכחי שיועד לרכיבים מסוימים, כפי שמפורט במסמך. כלומר, השופט בן חמו מתבקש לבדוק אם יש צורך להחליף או לשנות את ההסדר הקיים שמיועד לטפל באותם רכיבים או נושאים שמוגדרים במסמך. בנוסף, מוטל עליו לסייע לגיבוש מהלכים במינוי שופטים ומועמדים לתפקידים שיפוטיים ולתפקידים רגישים נוספים, במטרה לחזק את תפקוד המערכת.
המהלך מגיע ימים ספורים בלבד לאחר שבג"ץ פסל את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה וקבע כי המינוי אינו עומד בדרישות החוק. לצד ביטול המינוי, בג"ץ הדגיש כי לשר המשפטים יש סמכות להציע מועמד חלופי – אך רק בתנאי שהממונה יהיה עובד מדינה ויפעל ללא כל מעורבות פוליטית בחקירה.
כדי לעמוד בדרישה זו, פנה לוין לנציב שירות המדינה בפועל, פרופסור דניאל הרשקוביץ, שסייע לאשר תקן מיוחד שאיפשר לקלוט את בן חמו כעובד מדינה. בכך נפתחה הדרך למינויו הרשמי.
המינוי וההגבלות שהציב בג"ץ
בפסיקתו, שהתקבלה פה אחד, הגדיר בג"ץ את פרשת הפצ"רית כ"חמורה ורגישה מאין כמוה". השופטים ציינו כי הוצאת סמכות הפיקוח מידי היועצת המשפטית לממשלה והעברתה לידיים חיצוניות היא צעד חריג, אך מוצדק בשל נסיבות מיוחדות שבגללן ייתכן שבכירים בייעוץ המשפטי ובפרקליטות יידרשו למסור עדות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט מגבלות ברורות: סמכותו של השר מתייחסת למינוי בלבד, ואסור לו להשפיע על החקירה עצמה – לא במישרין ולא בעקיפין. ההסדר הזמני יעמוד בתוקף עד שתוסר המניעה המונעת מהיועצת המשפטית לממשלה לפקח על החקירה.
