הבנק המרכזי של איראן פרסם הלילה (בין שבת לראשון) את הדו"ח הכלכלי לרבעון הראשון של השנה הפיסקלית, ממנו עולה כי היקף בריחת ההון מהמדינה הגיע לשיא חסר תקדים של כ-9 מיליארד דולר בשלושה חודשים בלבד. אם המגמה תימשך, סך היציאה עשוי להגיע ל-36 מיליארד דולר עד מרץ 2026 וזהו כ-10% מהתוצר הלאומי של איראן.
הדו"ח אינו מפרט מי אחראי לעיקר ההון הנמלט, אך גורמים בפרלמנט האיראני העריכו כי חלק ניכר ממנו קשור באנשי עסקים ובמקורבים למשטר. חבר הוועדה הכלכלית בפרלמנט, חוסיין סמסאמי, ציין כי מאז 2018 לא חזרו לאיראן כ-95 מיליארד דולר מהכנסות הייצוא שאינו נפט.
הפערים והחשדות: בכירי המשטר מעבירים נכסים לחו"ל
על פי הנתונים, כ-80 מיליארד דולר עזבו את איראן בין 2018 ל-2024, רובם דרך ערוצי סחר חוץ. זאת, בזמן ששר הכלכלה האיראני טען כי המגזר הפרטי אחראי רק ל-15% מהסחר החיצוני, מה שמחזק את ההערכה שמוסדות ממשלתיים וגורמי כוח, ובהם משמרות המהפכה, הם הגורם המרכזי ליציאת ההון העצומה.
במקביל, דו"ח הבנק מצביע על ירידה חדה בהכנסות הייצוא: ההכנסות מנפט, תזקיקים וגז צנחו ב-3 מיליארד דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-15 מיליארד דולר בלבד. גם הייצוא שאינו נפט ירד במיליארד דולר נוספים, מתחת ל-11 מיליארד. היבוא, לעומת זאת, ירד במעט ל-17.2 מיליארד דולר, בעוד מאזן השירותים הפך שלילי והגיע למינוס 2.8 מיליארד דולר.
החשש ממשבר חמור יותר
מהנתונים עולה כי למרות שברמה התיאורטית הייצוא האיראני באביב האחרון גדל – עודף הסחר נמחק לחלוטין על ידי בריחת ההון שהגיעה ל-9 מיליארד דולר.
התחזיות מצביעות על כך שהמצב עלול להחמיר, בעיקר אם מחירי הנפט יירדו או אם ייחול קיטון נוסף ביצוא. נתוני המעקב הימי של חברת Kpler מלמדים כי היקף פריקת הנפט האיראני בנמלי סין ירד באחרונה ל-1.2 מיליון חביות ביום בלבד, לעומת ממוצע של 1.44 מיליון בתחילת השנה.
בתוך כך, גוברים הקולות על מצוקת מט"ח חריפה וחוסר יכולת של הבנק המרכזי לממן יבוא והשקעות. חבר הוועדה הכלכלית בפרלמנט, מייסם זהוריאן, אמר כי ארגון התכנון והתקציב דיווח לממשלה כי "נתקע עם שלושה מיליארד דולר בלבד להשקעות בשדות נפט".
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הודה כי המצב קשה אף יותר: "אנחנו מצליחים לגייס רק שליש מהסכום הנדרש לפיתוח. כרגע אנחנו מנהלים משא ומתן על מיליארד דולר כדי להבין בכלל מאיפה נביא אותו", אמר.
