רפואת שיניים עוסקת בשיקום, טיפול ומניעה של מחלות ונזקים במערכת הלעיסה. מדובר בתחום רפואי שבו עלולות להתרחש טעויות מקצועיות, לעיתים בעלות השלכות חמורות על בריאות המטופל, תפקודו ואיכות חייו. כאשר נגרם למטופל נזק כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול שיניים או כאשר הוא נפגע בתאונה שבה נגרמה פגיעה באזור הפה והלסת, מתעוררות שאלות רפואיות ומשפטיות מורכבות.
רשלנות רפואית ברפואת שיניים
רשלנות רפואית מוגדרת כהפרת חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל באופן שאינו תואם את הסטנדרט המקובל במקצוע, וגורם לנזק.
ברפואת שיניים רשלנות עלולה להתרחש במגוון מצבים כגון:
- אבחון שגוי או מאוחר של דלקת בשן, מחלת חניכיים או זיהום.
- טיפול שורש לא תקין שגרם לצורך בעקירת השן שטופלה.
- עקירה שבוצעה בצורה לא תקינה וגרמה לפגיעה בשיניים או איברים סמוכים.
- שתלים דנטליים שהותקנו ללא תכנון מתאים או תוך פגיעה בעצב הלסת או בסינוס.
- שימוש בחומרים לא מתאימים.
- שימוש בכלים לא סטריליים.
- העדר הסכמה מדעת – כאשר המטופל לא קיבל מידע מלא על הסיכויים, הסיכונים, החלופות וסיכויי הטיפול להצליח.
לצורך הגשת תביעה , יש להגיש לבית המשפט חוות דעת משפטית ברפואת שיניים , פה ולסת.
בתי המשפט בוחנים בכל מקרה את השאלה האם הרופא הסביר באותן נסיבות היה נוהג באופן דומה, והאם מתקיים קשר סיבתי בין הטיפול לבין הנזק שנגרם.
חבלות ונזקים לשיניים, פה ולסת בתאונות
פגיעות באזור הפה, הלסת והשיניים שכיחות במצבי תאונות דרכים, תאונות עבודה או תאונות ספורט.
הן עלולות לכלול:
- שברים בלסתות.
- פגיעות בשיניים – שברים, עקירות, תזוזות שיניים.
- קרעים ברקמות הרכות – חניכיים, שפתיים, לשון, לחיים.
- פגיעות עצביות המובילות לחוסר תחושה או לכאב כרוני.
מבחינה משפטית, נזקי פה ולסת עשויים לזכות את הנפגע בפיצוי במסגרת תביעת נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין או חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בהתאם לנסיבות.
תפקיד חוות דעת רפואית לבית משפט
חוות דעת רפואית של רופא שיניים היא כלי מרכזי בהליך המשפטי.
חוות הדעת נדרשת להוכיח:
- קיומה של רשלנות רפואית – האם הטיפול חרג מהסטנדרט המקובל.
- קשר סיבתי – האם יש קשר בין ההתרשלות לנזק.
- היקף הנזק – תפקודי ואסתטי.
- עלות תיקון הנזק.
- הנכות שנגרמה עקב הנזק – נקבעת על פי תקנות הביטוח הלאומי בהתאם למידת הפגיעה.
דורון אבניאלי | צילום: אדיבות ד"ר דורון אבניאלי
בתביעה על נזקי גוף חובה להגיש עם כתב התביעה חוות דעת רפואית משפטית וערוכה כראוי על מנת לפרט את מהות הפגיעה, הנזק שנגרם, עלות הטיפול המשקם ואחוזי הנכות שנגרמו.
כאשר מוגשות לבית המשפט שתי חוות דעת – אחת מטעם התובע והשנייה מטעם הנתבע וההבדל ביניהן גדול, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו אשר יגיש חוות דעת משפטית לבית המשפט ויקבע באופן אובייקטיבי את הגורם לנזק, מידת הנזק ועלות התיקון.
החריג הוא כאשר מדובר בתאונת דרכים: תביעה על נזק שנגרם בתאונת דרכים מוגשת ללא חוות דעת רפואית. כאן בית המשפט ממנה מומחה מטעמו שמחווה דעתו על הנזק שנגרם, אחוזי הנכות ועלות הטיפול המשקם.
חשיבות חוות הדעת הרפואית לבית המשפט
הן עורכי הדין והן בית המשפט הם חסרי השכלה רפואית.
הם לא יודעים לפרש את משמעות הפגיעה, גודל הנזק שנגרם, הדרך לתקנו ועלות התיקון.
הם זקוקים לגורם מקצועי שיפרש עבורם את המסמכים הרפואיים ואת הצילומים, ויקבע מי אחראי לנזק, מה היקף הנזק, האם כרוך בנכות, האם ניתן לתיקון ומה עלות התיקון.
את כל אלה עושה המומחה הרפואי.
יש חשיבות רבה לקיומה של חוות דעת טובה, ברורה, יסודית ומקיפה על מנת להבין את התמונה הרפואית, שממנה נגזר גודל הפיצוי לנפגע.
בדרך כלל יאמץ בית המשפט את חוות דעת המומחה.
לפיכך אחריות רבה מוטלת על המומחה הרפואי, שקביעתו בסופו של דבר תקבע איך ייראה פסק הדין של בית המשפט.
מסקנות
רשלנות רפואית וחבלות באזור הפנים, הפה, הלסתות והשיניים מהווים תחומים מורכבים המשלבים ידע רפואי ומשפטי.
כל מקרה דורש בחינה פרטנית של נסיבות האירוע, איכות הטיפול, הנזק שנגרם והקשר הסיבתי ביניהם.
שיתוף פעולה בין עורכי דין ורופאים מאפשר בירור מקצועי ומדויק של המצב הרפואי ומקנה למטופלים הגנה על זכויותיהם.
חשוב ביותר:
חוות דעת רפואית טובה, מדוייקת ויסודית בנושא נזק לשיניים פה ולסת הכרחית כדי לקבוע את גודל הנזק והפיצוי המתאים.
