שיעור הזכאים לתעודת בגרות ממשיך לעלות. בשנת תשפ"ד (2024)עמד שיעור הזכאות על 76.6% לעומת 76.3% בשנה שקדמה לה. מדובר בכ־97 אלף תלמידים מתוך תלמידי כיתה י"ב. לפי נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של משרד החינוך שפורסמו היום (ג'), לפני חמש שנים, עמד שיעור הזכאים על 69.7% בלבד – עלייה של כמעט שבעה אחוזים בתוך חמש שנים. הנתונים המלאים כאן
עשרת התיכונים המצטיינים:
- בית ספר אלבשאאר, סח'נין – 81.9%
- עי"ס אלקאסמי, באקה אל-גרביה – 75.0%
- הנדסאים הרצליה – 74.2%
- עתיד אלאהליה, אום אל-פחם – 73.9%
- דרוזי למדעים ומנהיגות דרכא, ירכא – 71.9%
- פלך, תל אביב – 68.2%
- אולפנא תורנית חורב, ירושלים – 66.9%
- אלאהליה אלשאמלה, קלנסווה – 65.9%
- תורני ניסויי בנות פלך, ירושלים – 65.0%
- נווה חנה, גוש עציון – 64.9%
עשרת התיכונים המובילים במתמטיקה 5 יחידות לימוד:
- דרוזי למדעים ומנהיגות דרכא – 93.8%
- הנדסאים הרצליה – 83.9%
- ישיבה תיכונית תורה ומדע – 78.9%
- המרכז הישראלי למצוינות בחינוך – 70.7%
- עירוני ה', תל אביב – 63.6%
- בית ספר אלבשאאר, סח'נין – 61.4%
- חקלאי הכפר הירוק, רמת השרון – 59.2%
- פלך, תל אביב – 59.1%
- ישיבת מקור חיים, גוש עציון – 57.9%
- ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל – 56.1%
עשרת התיכונים המובילים באנגלית 5 יחידות לימוד:
- הנדסאים הרצליה – 100.0%
- אולפנא תורנית חורב, ירושלים – 100.0%
- תורני ניסויי בנות פלך, ירושלים – 100.0%
- עתיד למדעים, לוד – 98.8%
- דרוזי למדעים ומנהיגות דרכא, ירכא – 98.4%
- נווה חנה, גוש עציון – 97.4%
- תיכון שמעון בן צבי, גבעתיים – 96.5%
- תיכון אילן רמון, הוד השרון – 96.2%
- חקלאי הכפר הירוק, רמת השרון – 95.8%
- ריימונד לאוואן, חולון – 95.8%

עליה קלה לזכאות במגזר החרדי
במגזר החרדי נרשמה גם השנה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות, מ־26.2% בשנת תשפ"ג ל־26.7% בשנת תשפ"ד. מדובר בעלייה של חצי אחוז בשנה אחת, ושל יותר משמונה אחוזים בעשור, בהשוואה ל־18.6% בלבד בשנת תשע"ה.
במקביל, נרשם שינוי משמעותי בפערים בין מגזרים. לראשונה, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי המגזר הערבי (78.3%) עבר את זה שבמגזר היהודי (77.8%) – פער של חצי אחוז לטובת המגזר הערבי, לעומת פער של 6.4% לטובת היהודים בשנת תש"ף. גם הפער בין בנים לבנות הולך ומצטמצם: בשנת תשפ"ד הוא עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% לפני ארבע שנים.
עוד באותו הנושא
- שנה של התרחבות בחוות החקלאיות: במהלך השנה הועברו יותר מ-9 מיליון שקל למענקי מרעה, תמיכה ברועים ופרויקטים חקלאיים, לצד הקמת עשרות חוות חדשות
- משרד הביטחון השיק את "תכנית 40 הנקודות" שמטרתה לחזק ולחדש את ההתיישבות והחוסן האזרחי לאורך הגבול המזרחי, מחמת גדר ועד אילת
- גם להם מגיעה שנה מתוקה 😍
- אחרי רום ברסלבסקי: שורד שבי נוסף מסיר את הקעקועים | צפו: https://www.instagram.com/reganews?stkn=cmdlMWFyZGttM3R6
נציין כי בשנה שעברה למדו בחטיבות העליונות (כיתות י'–י"ב) 446,365 תלמידים, מתוכם 126,674 תלמידי י"ב במסגרות חינוך המגישות לבגרות. כ־39.4% מהתלמידים למדו במגמות טכנולוגיות – בהן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.
צמצום הפערים החברתיים־כלכליים
נתון מעודד נוסף הוא בצמצום הפערים החברתיים־כלכליים. בעוד שבשנת תשע"ט הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות עמד על 22%, בשנת תשפ"ד הוא ירד ל־13.8% בלבד – ירידה של יותר משמונה נקודות אחוז בתוך שש שנים.
גם בהישגים האקדמיים נרשמה מגמה חיובית. שיעור התלמידים שזכו לתעודת בגרות מצטיינת עלה מ־12.4% בשנת תשפ"ג ל־13.1% בשנת תשפ"ד – סך הכול 16,538 תלמידים מצטיינים. בתחום מגמות הלימוד ברמה גבוהה נרשמה עלייה קלה באנגלית ברמת חמש יחידות, מ־46.2% ל־46.8%, לצד ירידה מזערית במתמטיקה ברמה זו – מ־16.2% ל־16.0%. שיעור הזכאים לבגרות טכנולוגית ברמה גבוהה (במדעים, פיזיקה או מחשבים) נותר יציב על 10.8%.
בתחום ההכשרה המקצועית נמשכת המגמה החיובית: שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות עלה מ־58.2% ל־59.8%, ושיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות כלליות עלה מ־71.8% ל־72.5%.
גם נתוני ההתמדה בבתי הספר מרשימים: שיעור הנשירה הארצי ירד ל־0.9% בלבד – 6,272 תלמידים ותלמידות – לעומת 1.5% בשנת תשע"ה. שיעור ההתמדה נותר גבוה ועומד על 81%.

הפריפריה מקבלת יותר תקציב
במשרד החינוך מציינים כי נמשכת המגמה של שקיפות תקציבית ותקצוב דיפרנציאלי שמחזק את הפריפריה.
תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב בכ־18 אחוזים יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים ב־20 אחוזים יותר. בממוצע, תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב ב־26,045 שקלים לעומת 22,047 שקלים בלבד במחוז המרכז.
גם ברמה החברתית־כלכלית ניכרת העדפה לתלמידים מהשכבות החלשות. תלמידים מהחמישונים הנמוכים מתוקצבים בכ־26 אחוזים יותר: ביסודי 26,385 שקלים לעומת 20,906 בחמישון החזק, ובחטיבת הביניים 29,342 לעומת 23,369.
פערי התקצוב ניכרים גם בין אשכולות חברתיים־כלכליים. בבתי הספר היסודיים תלמיד באשכול 1–2 מתוקצב ב־25,867 שקלים לעומת 20,855 באשכולות 9–10. בחטיבות הביניים – 29,523 שקלים לעומת 23,207 בהתאמה.
במשרד מציינים גם צמצום פערים בין המגזר הערבי ליהודי. העלות הממוצעת לתלמיד יסודי במגזר הערבי גבוהה מעט יותר – 24,177 שקלים לעומת 23,650 שקלים במגזר היהודי. בחטיבה העליונה נרשם שיעור גידול גבוה ב־14 אחוזים לטובת המגזר הערבי בשנים תשע"ט–תשפ"ד.
"למרות המלחמה והפינויים"
שר החינוך, יואב קיש, מסר הבוקר: "שנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים, הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור – שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית".