היחסים בין ירושלים לקהיר נכנסו למתיחות חדשה בסוף השבוע, לאחר פרסום באתר "אקסיוס" האמריקאי. על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה בפני מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו רשימה של צעדים צבאיים שנוקטת מצרים בסיני, ובהם הרחבת מסלולי המראה בבסיסי חיל האוויר והקמת מתקנים תת קרקעיים. בישראל טוענים כי תשתיות אלה עשויות לשמש לצורכי לחימה התקפית, וזאת באזורים שההסכם מ-1979 מתיר להציב בהם אך ורק נשק קל.
קהיר משיבה: "כוחות נגד טרור"
בירושלים מבהירים כי הנושא הוצג תחילה ישירות בפני המצרים, אך מאחר שלא נרשמה התקדמות, הופנתה הבקשה כעת אל הממשל האמריקאי. ישראל מתארת את המצב כהפרה מהותית של ההסכם ההיסטורי שנחתם בקמפ דיוויד ואשר מהווה את עמוד השדרה של היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות.
התגובה המצרית לא איחרה לבוא. רשות ההסברה הממשלתית בקהיר פרסמה הודעה רשמית בה הובהר כי נוכחות הצבא בסיני נועדה בראש ובראשונה להגן על גבולות המדינה מפני טרור והברחות. מצרים הדגישה כי כל פעילותה נעשית בתיאום עם הצדדים להסכם השלום, והוסיפה: "מעולם לא הפרנו הסכם או אמנה". לצד ההתנערות מההפרות, ההודעה שידרה מסר שמצרים רואה את עצמה מחויבת להמשך קיומו של השלום עם ישראל.
עזה במרכז המחלוקת
בתוך כך, קהיר ניצלה את ההזדמנות כדי לתקוף את המדיניות הישראלית ברצועת עזה. בהודעתה חזרה מצרים על התנגדותה לניסיונות, לטענתה, לכפות על הפלסטינים הגירה או פינוי. היא חידדה את תמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 ובירתה מזרח ירושלים, וקראה לחידוש התהליך המדיני ולסיום המלחמה ברצועה.
העימות מצטרף לשורת עימותים דיפלומטיים בין ירושלים לקהיר בחודשים האחרונים. מצרים כבר הביעה תרעומת על דברי נתניהו על "חזון ישראל הגדולה", ואף דרשה הבהרות רשמיות. בישראל מזהירים מנגד כי פריסת תשתיות צבאיות מתקדמות בסיני עלולה לשנות את מאזן הכוחות בגבול הדרומי, ולכן מחייבת תגובה.
