לקות למידה או הפרעת קשב? קושי התנהגותי או ויסות רגשי? בעיות חברתיות או בכלל מחוננות? לא צריך לנחש או לתהות, אבחון פסיכודידקטי יכול לאתר את המקור המדויק לבעיה, ולהפוך את הבעיות של הילד למנוף של צמיחה. הפסיכולוגית החינוכית אנה זימבובסקי מסבירה לנו כל מה שחשוב לדעת על אבחון פסיכודידקטי. פירוט בכתבה
עולמם הפנימי של הילדים שלנו מורכב מאין כמוהו, וזאת הסיבה שנוצרו כלי הערכה מדויקים – כמו המבחן הפסיכודידקטי – למדידה של האינטליגנציה הקוגניטיבית, כמו גם הרגשית, כדי לאבחן מהו המקור לבעיה ולקושי, זאת כדי שנוכל למצוא לו פתרון יעיל.
תוצאות האבחון הפסיכודידקטי נדרשות בעיקר באבני דרך לימודיות, כמו בתחילת היסודי (כיתה ב') ולפני החטיבה (לקראת כיתה ז') כדי לקבוע מה המסלול הלימודי שיתאים לילד, הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמת הבשלות הרגשית.
כדי לדעת יותר על האבחון ועל החשיבות שלו, ראיינו את אנה זימבובסקי, פסיכולוגית חינוכית הפועלת במערכת החינוך משנת 2001 ועובדת במכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים. אנה היא בעלת ניסיון של למעלה מ-25 שנה באבחון פסיכודידקטי לילדים ובני נוער במרכז, ובנוסף גם מטפלת בפסיכולוגיה דינמית וב-CBT.
אנה, ספרי לנו קצת איך נראה אבחון פסיכודידקטי?
"אבחון פסיכודידקטי מחולק לשני חלקים: חלק פסיכולוגי וחלק דידקטי. בחלק הפסיכולוגי אנחנו בודקים את מנת המשכל, את המצב הרגשי ואת המיומנויות החברתיות. בחלק הדידקטי בוחנים את יכולות הקשב והריכוז, את התפקוד השפתי, החשבוני ומיומנויות הלמידה והזיכרון.
מטרת האבחון היא קודם כל למצוא מה המקור של הקושי. האם מדובר בלקות למידה? בהפרעת קשב? במחוננות? בוויסות רגשי? ואולי מדובר בקושי רגשי או חברתי שזקוק לטיפול?
רק אחרי שנדע מה המקור לבעיה, נוכל להמליץ על הטיפול המתאים. החוכמה באבחון היא להבדיל את הבעיה מהילד. הילד הוא לא הבעיה, להיפך, אנחנו צריכים לתת בידו כלים שיעזרו לו להתמודד איתה – והכלי הראשוני לזה הוא האבחון.
האבחון מיועד בעיקר לתלמידי כיתה ב' ומעלה, אם כי אנחנו גם מבצעים אבחון פסיכולוגי בגילאי הגן (ללא החלק הלימודי שאינו רלוונטי) וזאת כדי להעריך את האינטליגנציה והבשלות הרגשית כשרוצים לעשות הדלגה מטרום חובה לכיתה א' או להשאיר ילד שנה נוספת בגן עקב חוסר בשלות.
אבחון פסיכודידקטי בכיתה ז' עד י"ב נראה כמו אבחון לתלמידי יסודי עם הרחבות נוספות: למשל של השפה האנגלית – קריאה, כתיבה והבנה, ושל מתמטיקה – בעיות מילוליות, אלגברה, גיאומטריה ועוד".
האם חייבים לעשות אבחון פסיכודידקטי? מי קובע את זה בעצם?
"הגורמים במסגרת החינוכית של הילד יכולים להמליץ להורים לבצע אבחון, אך אין בכך חובה. למעשה, אפילו אחרי שעושים אבחון, אתם לא מחויבים להישמע להמלצות שנקבעו בו, אם כי זה יכול להשפיע מאוד על הילד.
בהקשר זה אני יכולה לספר על ילדה שעשיתי לה אבחון בכיתה ג' והשיגה תוצאה תקינה, אך אני הבחנתי שהיא מתוסכלת בקלות והתרעתי להורים שצריך טיפול רגשי כדי שהמצב לא יחמיר בעיות של הפרעת קשב וריכוז.
לצערי ההורים לא התייחסו להמלצה. הילדה עשתה אבחון חוזר בכיתה ז' – ובו כבר ראו בגלוי קשיי קשב וריכוז שהשפיעו משמעותית על תוצאות האבחון. במקום תוצאה תקינה, היא הפכה לגבולית, והתסכול הרגשי שלה גבר.
מה שמעניין הוא שההורים דיווחו שהיא כן קיבלה עזרה לימודית, אבל לא הבינו שהיה צורך בטיפול רגשי ולא לימודי. בגלל קשיי הקשב, הילד הרגישה לא-שייכת בבית הספר וזה גם הוביל לבעיות התנהגות.
זה עצוב מכיוון שאבחנתי את הילדה לפני כמעט 5 שנים וידעתי שיש לה פוטנציאל לימודי מצוין! היא פשוט לא הייתה פנויה רגשית כדי למצות אותו. הקושי שלה לעקוב אחרי הסברי המורה בכיתה רק התגבר ולא קיבלה טיפול מתאים לאורך השנים. זה השפיע עליה משמעותית והחמיר את הבעיות שלה".
וואו, זה רק מוכיח כמה חשוב להקשיב להמלצות האבחון ולטפל בבעיות בזמן!
"נכון מאוד. גם חשוב להגיע לאבחון הפסיכודידקטי בזמן, ולא לתת לבעיות להחמיר בלי שיודעים בדיוק מה הסיבה להן. לשמחתי, יש גם מקרים אחרים שבהם ההורים לוקחים אחריות ועושים מה שטוב לילדים שלהם.
זה קרה לי עם ילד בכיתה ב', שמבחינת אינטליגנציה היה עם ממוצע נמוך אבל עדיין בגבולות הנורמה. הבחנתי בניצנים של לקות שפתית קלה, ולאחר התלבטויות, ההורים החליטו להעביר אותו לכיתת לקויות למידה.
השיפור היה מדהים! למרות שברמה השכלית הוא היה יכול להישאר בכיתה הרגילה, דווקא הפן הרגשי עשה את כל ההבדל. במקום זנב לאחרים, פתאום הוא היה שווה בין שווים – וזה הגדיל לו את הביטחון ואת היכולות הלימודיות.
בנוסף, בכיתת לקויות למידה עובדים לפי תוכנית מותאמת עם המון יחס אישי, וזה עזר לו מאוד. כשהוא הגיע לאבחון חוזר ראינו שרמת האיי-קיו שלו אפילו עלתה! ככה זה כשמתייחסים גם לפן רגשי ולא לשכלי בלבד".
איזה יופי לשמוע, אז אבחון פסיכודידקטי יכול לעזור לילד להגיע למסלול הלימודי הרלוונטי לו?
"נכון, והרבה יותר מזה. אם הילד לא רכש עד תחילת כיתה ב' אבני יסוד של קריאה או כתיבה, חייבים לבדוק על מה זה יושב: אולי בכלל יש בעיות שמיעה, או שיש הפרעת קשב? או שמדובר בחרדה? או אולי לקות למידה?
אבחון מוקדם יותר עוזר לנו להבין מה המקור של הקושי. לפעמים מגלים שההוראה לא מתאימה. כל מורה מלמד בצורה אחרת, יש כאלה דרך ערוץ שמיעתי, חזותי או משולב. זה יכול להתאים ל-30 ילדים ולילד ה-31 לא.
האבחון נותן את הזרקור על הילד הספציפי. בעזרתו אנחנו יכולים להבין מה הכי מתאים לו – לא רק במסלול הלימוד הרלוונטי, אלא באופן כללי מבחינה רגשית והתנהגותית.
למשל, ילדים שרוצים להקפיץ אותם כיתה בגלל יכולות אינטלקטואליות גבוהות. האבחון יבהיר האם מבחינה חברתית ורגשית זה מתאים להם. כמו כן, אם יש בעיות במסגרת החברתית או בתא המשפחתי, הן יצוצו באבחון ויהיה ניתן להמליץ על עזרה ספציפית: כמו הדרכת הורים או טיפול פרטני".
אז יש ממש חשיבות גדולה להמלצות של האבחון, גם מחוץ למסגרת הבית ספר?
"נכון. אמנם, האבחון עשוי לקבוע אם הילד או הילדה זקוקים לשעות שילוב, מורה להוראה מתקנת או שעות תרפיה. וכשמדובר בילדים בוגרים יותר, אז ישנה גם האפשרות לקבל התאמות במבחנים ובבגרויות.
אולם, כפי שציינתי, ישנן גם המלצות כלליות, למשל טיפול קבוצתי לרכישת מיומנויות חברתיות, טיפול רגשי או בירור אצל איש מקצוע כמו נוירולוג, פסיכיאטר, מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת. בסוף כל אבחון אני יושבת עם ההורים על כל דף וכל המלצה ומסבירה הכל עד שאין יותר שאלות.
עם כמה שאבחון נשמע כמו 'מבחן' לילד ומרתיע אותו או מדאיג את ההורים – תמיד חשוב לי להעביר את האבחון בצורה רגועה ונינוחה. בצורה זו הילד יכול להציג את מלוא פוטנציאל היכולות שלו, וגם לאפשר לקשיים לצוף ולקבל תמיכה והקשבה. רק כך נצליח להמליץ על הדרך שהכי מתאימה לו".
זה נכון, חשוב לראות את הילד מעבר לקושי שלו ולתת לו את המענה שהוא באמת צריך. תודה אנה על ראיון חשוב מאין כמוהו!
לקביעת אבחון פסיכודידקטי עם אנה זימבובסקי, יש ליצור קשר עם מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים בטלפון 03-3723067 או במייל [email protected]
