האירוע הנורא שהתחולל במג'דל שמס, אשר התחולל ביום שבת בערב – בו פגעה רקטה של חיזבאללה במגרש כדורגל והרגה 12 ילדים ונערים, עודנו בתהליך עיבוד, כאשר רבים בעיר ובמדינה ככלל מתקשים לצאת מן ההלם. בנוסף, ההשלכות עוד לא התבררו במלואם, ובימים הקרובים נגלה האם מדובר במבואה לקראת אסקלציה בחזית הצפונית – וזאת בהתאם להחלטות שיתקבלו בממשלה ובצמרת הביטחונית.
אך השלכה חיובית אחת שניתן לייחס כבר לאירוע, היא קירוב לבבות בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הדרוזית במדינה, ובפרט הדרוזים ברמת הגולן. הדרוזים בגולן מהווים כחצי מן האוכלוסייה, והם נכנסו לתחום האחריות של ישראל לאחר כיבוש הרמה ב-1967. בניגוד לבני העדה החיים בגליל ובכרמל שקשרו את גורלם בישראל ומשרתים בצה"ל, הדרוזים בגולן חשדו כי הרמה תוחזר בשלב מסוים לסורים במסגרת הסדר שלום כלשהו, והעדיפו ברובם שלא להפוך לאזרחים ישראלים (למרות שברשותם היכולות לעשות זאת, לאחר סיפוח הגולן), אלא להישאר בגדר תושבים בלבד. אך עם השנים התחולל תהליך טבעי של התערות איטית בחברה, בכלכלה ובתרבות הישראלית – וכעת, הפגיעה של חיזבאללה מבהירה כי מבחינת אויבינו, אין הבדל בין יהודי לדרוזי, או בין תושב לאזרח. ברית דמים נכרתה, ועל האוכלוסיות לשתף פעולה במגגנה.
בכירים שונים בממשלה ביקרו בעיר לצורך ניחום אבלים. שר הביטחון גלנט אמר כי "אין הבדל בין ילד יהודי שנרצח בעוטף בטבח השבעה באוקטובר לבין ילד דרוזי שנרצח ברמת הגולן, זה אותו דבר, זה ילדים שלנו, יש להם זכות לחיות פה. אנחנו מדברים כל השנים רק על שותפות גורל, אני רוצה שותפות חיים, שנוכל לפעול ביחד, לחנך ביחד, לשחק כדורגל כמו שהילדים שיחקו בקבוצה בקריית שמונה. הגעתי בשביל להגיד לכם שאנחנו ניצבים לידכם, איתכם, כמשפחות קודם כל, וכחלק מעם ישראל וכקהילה דרוזית גאה – הכל ביחד״.
למג'דלס שמס הרחוקה הגיעו אפילו מנחמים מן המגזר החרדי: השר לענייני ירושלים פרוש, יחד עם מנכ"ל זק"א דובי ויסנשטרן, שהעיד כי "המילים נאלמו מול האסון הנורא, הורים ומשפחות שאיבדו את היקר מכל. לפני עשרה חודשים חשבנו שראינו את הנורא מכל וכעת המראות חוזרים שוב ושוב. למתנדבי זק"א יש את הזכות לסייע ולו במעט להוסיף אור ואחדות בשעות קשות אלו". מנהיג העדה הדרוזית שייח' מוואפק טריף הודה לזק"א על פעולותיהם, ואיחל להם: "שתישארו מובטלים תמיד, ושלא נזדקק לכם".
