מחקר חדש מגלה: שוקולד עשוי להיות התרופה הבאה לשפעת

מחקר חדש ומסקרן מציע פריצת דרך אפשרית בטיפול בשפעת, והוא יכול לשנות את הדרך בה אנחנו נלחמים בנגיפים בכלל. התרופה המוצעת מפתיעה במיוחד

ילדה אוכלת שוקולד | צילום: Chen Leopold/flash90

מחקר חדש ומסקרן מציע פריצת דרך אפשרית בטיפול בשפעת, והוא יכול לשנות את הדרך בה אנחנו נלחמים בנגיפים בכלל. מדענים מהאוניברסיטה העברית פיתחו שילוב חדש של תרופות שצפוי להיות יעיל יותר מטאמיפלו, התרופה הפופולרית ביותר כיום לשפעת. השילוב כולל תרכובת בשם תאוברומין, שמצוי בשוקולד, ותרכובת נוספת בשם ארינוסין. על פי המחקר תרכובות אלו מצליחות להתמודד עם הזנים הקטלניים ביותר של השפעת, כמו שפעת העופות ושפעת החזירים, שעד היום היו אתגר משמעותי גם לטיפול התרופתי.

בבדיקות שנעשו הן בתרביות תאים והן בניסויים בבעלי חיים, השילוב החדש הוכיח יעילות רבה יותר לעומת אוסלטאמיוויר (טאמיפלו), במיוחד מול זנים עמידים לתרופות.
"אנחנו לא רק מציעים תרופה טובה יותר לשפעת," אמר פרופ’ ישעיהו (שי) ארקין שעבד בראש המחקר. "אנחנו מציעים דרך חדשה להתמודד עם נגיפים – גם נגד מוטציות של נגיפים המוכרים לנו, ולא פחות חשוב מכך – זאת דרך שיכולה להכין אותנו למגפות עתידיות."

צעד נוסף במלחמה במחלה

השפעת ממשיכה להכות מדי שנה ברחבי העולם, עם מוטציות בלתי צפויות שמאתגרות את החיסונים והתרופות הקיימות. רק בארה"ב, השפעת העונתית גורמת להוצאה שנתית של כ-87 מיליארד דולר בטיפול רפואי ואובדן תפוקה. מגפות העבר – כמו שפעת החזירים של 2009 – גבו מחירים כלכליים עולמיים של עד 4.4 טריליון דולר.

צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

במקביל, התפרצויות שפעת העופות גרמו לנזקים עצומים בתעשיית הלול והציתו חששות מהתפשטות לבני אדם. התפרצות אחת בלבד בארה"ב הביאה להשמדה של 40 מיליון עופות ולנזקים כלכליים של מיליארדים. בשנים האחרונות ראינו התפרצויות של שפעת העופות גם בתעשיית החלב, לאחר שאלפי רפתות בארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות נדבקו בנגיף.

התרופות הנוכחיות, דוגמת טאמיפלו, הולכות ומאבדות מיעילותן כאשר הנגיף משתנה. רובן מתמקדות בחלבון ויראלי שמוטציות תכופות הופכות אותו לעמיד. כאן נכנס לתמונה המחקר של פרופ' ארקין.

ההשלכות של הגילוי

ההשלכות של גילוי זה רחבות ויכולות להיות אפקטיביות לא רק מול שפעת: נגיפים רבים אחרים, כולל נגיפי קורונה, עושים שימוש בתעלות יונים – מה שמרמז כי הגישה החדשה עשויה להוות בסיס לאסטרטגיות אנטי-ויראליות עתידיות. השלב הבא במחקר הוא ניסויים קליניים בבני אדם, אך התוצאות הראשוניות מעוררות תקווה – לא רק לשיפור בטיפול בשפעת, אלא לשינוי מהותי באופן שבו נלחמים בנגיפים בכלל.

שתפו כתבה זו:

5 1 הצבעה
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות