שבת זה לא רק הלכה: זו אסטרטגיית הישרדות בעידן של סטרס מתמיד

בעוד שכמעט כולם בארץ מודעים לשבת, רבים רואים אותה כלא רלוונטית עבורם בהיותה כיום המיועד בעיקר לדתיים ולשומרי מסורת. ואילו שומרי השבת רואים בה מבעד לפריזמת השמירה הקפדנית עליה לפי ההלכה.

יחד עם דושאן קוצ'רה, עמית מחקר מצ'כיה, פרסמתי לאחרונה מאמר אקדמי, בין השאר באתר אוניברסיטת אריאל תחת הכותרת The Rediscovery of the Sabbath: How to Balance Work and Rest in the Age of Stress (גילוי מחודש של השבת: כיצד לאזן בין עבודה ומנוחה בעידן הלחץ), שהתייחס למורכבות השבת והשפעותיה.

סקרנו וניתחנו מספר רב של מקורות ישנים ומודרניים כאחד והסקנו שלשבת יש ממדים והשפעות מרובים ומורכבים. כמו כן הבנו כי למרות שמקורה הוא התנ"ך, שמירתה ממשיכה להיות רלוונטית היום עבור אנשים רבים ולא רק עבור אלו הדתיים. החיים המודרניים – עם חשיפתם להסחות דעת מתמידות, חידושים טכנולוגיים והסתמכות על מכשירים אלקטרוניים כמו טלפונים סלולריים – מגבירה לחצים ולשבת יש יכולת לאזן אותם.

לא רק דתיים

השפעת השבת קשורה לגורמים חברתיים, לא רק דתיים, וייתכנו יחסי גומלין ביניהם. קיים הון חברתי בגדול יותר בקרב אלו שמציינים אותה יחד עם אחרים בארוחות או בפעילויות שונות, ולא רק בקרב המתפללים בבתי הכנסת.

ישנן גם השפעות פסיכולוגיות לשמירת שבת. למשל, ניתוק מהשגרה בכמה ממדים, כולל עבודה, ולכן תחושת פחות לחץ. וכמובן, יש ממד רוחני לשמירת השבת שהוא זיכרון לבריאת העולם ולחירות, וישנם טקסי שבת המבוצעים לעתים קרובות גם על ידי אלו שאינם דתיים שיכולים להשפיע עלינו, כמו הדלקת נרות.

השבת היא מוסד חיוני בחברה ויש לה השלכות חשובות לא רק עבור יחידים אלא גם עבור ארגונים וחברה. שמירת השבת מאפשרת למנהלים לבצע את תפקידיהם בצורה יעילה יותר ולהגביר את הרווחה הכללית של כלל העובדים. היא מועילה לארגונים כמו גם ליחידים באמצעות איזון טוב יותר בין עבודה לחיים פרטיים. ניתן אף לראות את שמירת השבת כקשורה לצדק חברתי בכך שהיא מסייעת לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם ולשפר את איכות חייהם.

"השבת היא מוסד חיוני בחברה ויש לה השלכות חשובות לא רק עבור יחידים אלא גם עבור ארגונים וחברה"

שמירת השבת אינה דיכוטומית – האופן שבו אנו שומרים אותה יכול להוות השפעה חשובה עלינו ועל אחרים. מחקרים מצאו כי לא רק המנוחה והפסקת עבודה מועילות, אלא גם ההתחדשות וההעשרה הרוחנית הנובעות משמירת השבת.

היא גם משפרת את הבריאות הגופנית והנפשית בקרב שומרי שבת ומסייעת בקידום בריאות והתמודדות עם מחלות. מחקר איכותני של יהודים בבריטניה מצא כי שמירת שבת קשורה בדרך כלל לרווחה נפשית טובה יותר ממספר סיבות, כולל זמן רב יותר להרהר בנושאים עמוקים יותר, התנתקות משגרה וחיזוק קשרים חברתיים.

הקשר בין שמירת שבת לבריאות

עם זאת, יש צורך בנתונים אמפיריים נוספים כדי להבין יותר את השפעת שמירת השבת. לאחרונה ערכנו סקר כדי להבין לעומק את הקשר בין שמירת שבת לבריאות ורווחה, כולל אילו היבטים של שמירת שבת הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר. ממצאים ראשוניים של התוצאות היו חיוביות באופן כללי ואנו מקווים שנפרסם את התוצאות בהמשך השנה. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף, בין השאר על הבדלים במאפיינים ובהשפעת שמירת שבת בין קבוצות שונות ודתות שונות.

המאמר שלנו ממליץ על מספר צעדים שניתן לנקוט כדי לשלב היבטים של השבת בעידן הנוכחי, אשר יועילו לאנשים פרטיים ולארגונים. יש לקדם את רעיון השבת גם בקרב גוון קבוצות וחברות   כהזדמנות להתאוששות והתחדשות עבור יחידים, כמו גם לחיזוק קשרים משפחתיים וקשרים עם אחרים.

לדוגמה, יש צורך בחינוך ובפעילות הסברה נרחבים בנוגע לחשיבות שמירת השבת והאיזון שהיא יוצרת בין עבודה לחיים פרטיים, שכן בעוד שרבים מודעים לשבת, לא כולם מבינים את מידת ההשפעה שיכולה להיות לשבת עלינו. ניתן גם לנקוט צעדים כדי להקל על שמירת השבת על ידי סיוע בהכנות לקראתה. יש לעשות מאמצים במיוחד כדי לעזור לאלו שאינם נשואים ועלולים להיות לבד בשבת.

חשיבה רחבה

המסר שלי הוא שאין כמובן לאלץ אנשים לשמור שבת, אולם אנו מקווים שהוא יעודד חשיבה רחבה יותר בנושא בקרב אלו השוקלים לשמור שבת ו/או להגביר את רמת שמירת השבת שלהם. ואפילו עבור אלו שכיום שומרים שבת בקפדנות, ייתכן שיהיו דרכים לשנות את אופן שמירת השבת שלהם. שמירת שבת יכולה להיות מועילה לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך וכל החברה יכולה להרוויח מזה.

ד"ר אפרים שפירא הוא מרצה בכיר במחלקת ניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל