ביום רביעי, 11 באוקטובר 1989, אירע אחד המקרים החריגים בתולדות חיל האוויר הישראלי: טייס סורי בן 36, רב סרן עאדל באסם, ערק לישראל בטיסה נועזת ונחת במנחת מגידו שבעמק יזרעאל.
מטוס בהפתעה
עאדל המריא מבסיס חיל האוויר הסורי בליי, בטיסת אימונים מבצעית שגרתית יחד עם מטוס נוסף. זמן קצר לאחר ההמראה סטה ממסלול הטיסה, כיבה את מכשיר הקשר, ופנה ישירות מערבה. הוא טס בגובה נמוך מאוד (30 – 50 מטר) וכמעט חצה את מהירות הקול.
ב־11:10 חצה את הגבול מדרום לחרמון, בעוד מערך ההגנה האווירי הישראלי נכנס מיד לכוננות. מטוסי פאנטום הוזנקו, אך המיג לא נצפה כמאיים, ולא יורט. תוך פחות מחמש דקות מרגע החצייה, נחת המטוס במנחת מגידו. מסלול קצר וצר המשמש בדרך כלל מטוסים קלים. אנשי האזור, ראו את המטוס נוחת, וחזו בטייס הסורי יוצא מהקוקפיט בידיים מורמות: "אני רוצה לערוק. פני אינן למלחמה".
הטייס בסורי הביא מודיעין זהב
המטוס שהביא עאדל, היה המיג 23 מספר זנב 2786. הוא לא היה חמוש למעט תותח דו־קני ונורי הטעיה בזנב. ספרות טכנית לא הובאה, אך המטוס עצמו שימש נכס מודיעיני של ממש. הוא נבדק ונוסה על ידי טייס הניסוי הראשי של חיל האוויר, סא"ל עופר ספרא, והוטס בלפחות 12 גיחות, כולל סימולציות קרב.
הדו"ח העלה כי למטוס תאוצה מרשימה, שעדיפה על הF-16 וה F/A-18. אך מערכותיו פרימיטיביות והנדסת האנוש לקויה. חשוב לציין, כי עד לאותו רגע, לא היה למערב גישה למיג הרוסי. העריקה אפשרה למערב ללמוד את יכולות המטוס בזכות שיתוף הפעולה עם ישראל.
במסיבת עיתונאים נדירה שקיים, טען באסם כי החליט לערוק שלושה חודשים קודם לכן לאחר שנחשף למידע חיובי על ישראל. לדבריו, לא קיים קשר מוקדם עם גורמים ישראליים. הוא הבהיר כי לא יסכים להיפגש עם נציגי הצלב האדום, אם מטרתם היא להחזירו לסוריה.
בסוריה הוכו הלם
בתקשורת הסורית נטען תחילה שמדובר בנחיתת חרום עקב תקלה טכנית, ובהמשך תואר באסם כ"בוגד מרגל".
בישראל, חדירת המטוס עוררה ביקורת קשה. הרמטכ"ל דן שומרון מינה ועדת חקירה, שהובילה לנזיפות בשני אלופי משנה ולשורת תיקונים בנהלי ההתרעה והיירוט. עאדל עצמו טען כי מערכות ההתראה שלו הראו שהוא נמצא במעקב מכ"ם לאורך כל הדרך.
המיג הסורי עבר לתעשייה האווירית, ומשם למוזיאון חיל האוויר, שם הוא מוצג כיום בצבעיו המקוריים, אך עם סמלי חיל האוויר הישראלי.
