רגע לפני גיוסו לצה"ל כספורטאי מצטיין, יונתן דרוז'נינוב, בן 17 מפרדס חנה-כרכור, רשם הישג מרשים כשזכה באליפות ישראל לנוער בריצת 1,500 מטר. בעוד כשבוע הוא ייצג את ישראל בתחרות בינלאומית בבלגיה, ויוכל לסמן וי נוסף על עונת תחרויות גדושה, רגע לפני שהוא עובר למסלול חדש — שירות צבאי מלא. בשיחה עם "רגע NEWS" הוא סיפר על ההתמודדויות והחוויות שמגיעות עם הבחירה בספורט תחרותי בצל המלחמה.
הזכייה של יונתן השבוע נרשמה בתחרות שהתקיימה בירושלים, במסגרת אליפות ישראל לנוער וקדטים באתלטיקה: "התחרתי במקצה של 1,500 מטר, שזה המרחק שאני הכי מתמקד בו, לצד ריצות של 800 ו־3,000 מטר. הגעתי, רצתי — וזכיתי במקום הראשון", הוא מספר.
לא הפעם הראשונה על הפודיום
זו לא הפעם הראשונה שיונתן עומד על הפודיום. בשנת 2022 זכה במדליית כסף במקצה ה־1,500 כאשר היה קדט, וב־2023 כבר ניצח גם את ה־1,500 וגם את ה־800. "הזכייה הנוכחית מאוד מרגשת. היא מראה שהעבודה הקשה באמת משתלמת, שאני מצליח להוציא מעצמי את המקסימום ברגע האמת, ולהוכיח מה שאני שווה".
מאחורי ההצלחה עומדת שגרת אימונים אינטנסיבית: שישה אימונים בשבוע, לעיתים פעמיים ביום. "אני רץ כמעט כל יום, חוץ מיום שבת", הוא מתאר. "בימים ראשון, שלישי וחמישי יש אימונים חזקים במיוחד. באפריל הייתי גם במחנה אימונים בצרפת, שנמשך חודש. הוא ממש נתן לי דחיפה לקראת התחרויות בישראל".
שנה שלמה מתנקזת לכמה דקות
את הריצה גילה יונתן באמצע 2021, אחרי שמלאו לו 14. "מאז לא הפסקתי", הוא אומר. את הקושי הכי גדול הוא מזהה דווקא ברובד המנטלי: "זה לא פשוט לדעת שכל מה שעבדת עליו במשך שנה — מתנקז לריצה אחת שאורכה ארבע דקות. יש המון לחץ. אתה צריך להאמין בעצמך ולבצע הכל בצורה מדויקת".
סביבו, החברים והמשפחה מלווים את המסע הזה מקרוב. "החברים מאוד מתלהבים. זה לא ענף כל כך מוכר, אז הם שואלים הרבה שאלות. הם מתעניינים באמת. זה נותן לי הרבה מוטיבציה", הוא אומר. "המשפחה עוזרת עם הכול – לוגיסטיקה, נסיעות, תמיכה מנטלית. פשוט להיות שם, שזה אולי הכי חשוב".
ממסלול הריצה למסלול הצבאי
ביום ראשון הבא, 17 באוגוסט, יונתן מתגייס לצה"ל כספורטאי מצטיין. עד אז, הוא עוד מספיק להשתתף בתחרות בינלאומית בבלגיה – ההזדמנות האחרונה לעונה הזו להמשיך ולייצג את ישראל. "זה מאוד מרגש", הוא משתף. "אחרי המלחמה, במיוחד, הרגשתי שהמשמעות של ללבוש את מדי הנבחרת התחזקה. באליפות אירופה, כשאמרו את השם שלי ואז 'מדינת ישראל', זה היה רגע חזק. זה חידד לי את הרצון לשים את הדגל שלנו על המפה — ולהמשיך לרצות לייצג את המדינה בכבוד".
גאווה ישראלית
כאשר נשאל אם חווה אנטישמיות בתחרויות בחו"ל, הוא משיב בזהירות: "99% מהזמן הכול היה בסדר. אבל באליפות אירופה 2022 הייתה פעם אחת שבה חווינו אמירות לא נעימות מצד אתלט מנבחרת אחרת. זה לא השפיע עלינו, לא נתנו לזה יותר מדי מקום. אבל זה קרה — וזה עוד היה לפני המלחמה".
על העתיד הוא מדבר בביטחון, אך בצניעות: "השאיפה שלי היא להמשיך להתקדם, גם בתחרויות של הבוגרים. בשנה הבאה אני מקווה להיות רלוונטי גם לאליפויות ברמה גבוהה יותר — אירופה, עולם, כל דבר בזמן שלו".
לסיום, הוא פונה לדור הבא של הספורטאים הצעירים, ומציע עצה פשוטה וישירה: "צאו להתאמן. תתאמנו חכם. תבינו שזה לוקח זמן — אי אפשר להצליח ברגע. צריך סבלנות. אם תתמידו, תראו תוצאות".
