מאז שישראל תקפה באיראן, צצים ועולים תהיות רבות האם המשטר האיראני עומד ליפול ולהתחלף. נראה שנפילת הרפובליקה האסלאמית עדיין רחוקה, אך בתנאי המציאות המשתנה, יתכן וזה יקרה מוקדם משנראה וגם באופן בלתי צפוי. על כן חשוב להבין מה האפשרויות והחלופות שיש לעם האיראני וכתוצאה מכך גם מה ההשפעות האזוריות הצפויות.
ראשית, חשוב לשאול כיצד נפילת המשטר האיראני תשפיע על העם האיראני עצמו ובעיקר על הדור הצעיר שמתנגד למשטר. להערכתי, אנחנו ניצבים בפני שתי אפשרויות בלבד – הישרדות המשטר שתוביל את העם האיראני לגורל אכזרי של מעצרים המוניים, הוצאות להורג ברוטליות, ודיכוי חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית, או שינוי משטר שתוצאותיו יהיו לוטות בערפל ואנחנו ננסה לפזר את אותו ערפל.
במדיה והמשטר ייפול והציר השיעי יילש או אפילו יקרוס, יתכן ונראה תנועות סלפיות-ג'יהאדיסטיות כמו דאעש, אל-קאעדה ואחרות שינסו לצוף מחדש ולמלא את הוואקום שייווצר עם נסיגת המליציות השיעיות. ראינו זאת לא מזמן עם חיסול נסראללה וקריסת חיזבאללה בלבנון והמיליציות השיעיות בסוריה, שלאחריהן אל-ג'ולאני וקבוצת HTS הסלפית-ג'יהאדיסטית השתלטו על חלקים מהמדינה.
מעבר לזה, גם נפילת המשטר בטהראן לא בהכרח תביא להתמתנות הקיצוניות הדתית-האסלאמית באזור. הקיצוניות האסלאמית היא מגפה מושרשת עמוק באזור, והיא לא תיעלם רק בגלל נפילת משטר אחד. לשם כך, נדרש מהפך תרבותי מקיף שיבצע רפורמה בשיח הדתי האסלאמי מהיסוד.
המדינות הערביות – מפחדות
עד כה, אף מדינה ערבית מתונה לא העזה להוביל יוזמה כזו. יש ניסיונות צנועים מצד אינטלקטואלים במרוקו ובמצרים, וכן מצד ממשלת איחוד האמירויות – אך הם מאוד זהירים וההשפעה שלהם מוגבלת מאוד".
ובכל זאת, יש סיכוי גם לעליית כוחות מתונים במזרח התיכון, אבל זה תלוי בשאלה אם המדינות הערביות המתונות יצליחו לרסן את השאיפות ההגמוניות של טורקיה. טורקיה היא שחקן אזורי חזק, והיא פועלת במהירות כדי למלא את החלל שמשאירה איראן, במיוחד בסוריה – שם היא תומכת ב-HTS ובאל-ג'ולאני לאחר נפילת אסד.
כדי לבלום את טורקיה, אין הכרח לצאת למלחמה. מדינות ערב יכולות להשתמש בעוצמה הכלכלית שלהן כדי להציע תמריצים שיגרמו לטורקיה לשתף פעולה ולהגן על האינטרסים הערביים – במקום לאיים עליהם".
בנוגע למי שיתפסו את מקומה של איראן, לא מן הנמנע שאלה יהיו לא פחות מאשר החות'ים ולא בטוח שזה דבר רע. חשוב לזכור – החות'ים הם שיעים זיידים ולא שיעים תריסריים כמו איראן ושלוחותיה בסוריה, עיראק ולבנון. על אף ההבדלים האידיאולוגיים, החות'ים שיתפו פעולה עם איראן משום שזו הייתה קרובה אליהם יותר מהסונים הסעודים, וגם בגלל שאיראן סיפקה להם נשק וכסף, בזמן שסעודיה נלחמה בהם ב-2014.
הסכם עם סעודיה
כעת, כשהכוח האיראני מתערער ואולי אף ייעלם ולא יהיה מסוגל להגן עליהם, אני מאמינה שהחות'ים ינסו להגיע להסכם עם סעודיה. אגב, הזיידים קיימים רק בתימן, והאידיאולוגיה והטקסים הדתיים שלהם קרובים בהרבה לאסלאם הסוני מאשר לזרמים השיעים האחרים. לכן, אם איראן אכן תיפול, קיים פוטנציאל אמיתי למשא ומתן לשלום עם סעודיה ולשינוי משמעותי באזור כולו.
דליה זיאדה היא חוקרת מצרית בכירה לגאופוליטיקה של המזרח התיכון במרכז הירושלמי לחוץ וביטחון
