עם ירידה דרמטית של עד 80% בזרימות מעיינות, תושבי לבנון מתמודדים עם בצורת קשה כמעט בלי תמיכת המדינה כך מדווח אל-אח'באר הלבנוני. לאחר עונת חורף שחונה במיוחד, מחקר של רשות נהר הליטאני קובע כי זרימת המים בארבעה מהמעיינות המרכזיים בלבנון ירדה בין 30% ל-80%.
מים בברזים אחת לחמישה ימים
תושבים מדווחים על מים שזורמים בברזים רק אחת לחמישה ימים, ותחנות כוח הידרואלקטריות שעובדות לסירוגין. כל זאת בהיעדר מענה משמעותי ממשרדי הממשלה הלבנונית.
המחקר מציין שמדובר במגמה עקבית – בשנים האחרונות ירדה כמות המשקעים בלבנון עד 50% מהממוצע הרב-שנתי. חלק מהמעיינות, כמו שאמיס בעמק בעלבק, איבדו כמעט שני שלישים מהמים שזרמו בהם בשנות ה-60. אחרים, כמו עין זרקא – המזינה את נהר אורונטס – ירדו ב-27% בכמות המים השנתית.
התייקרות המים והחשמל
לנוכח ההחמרה, משפחות רבות נאלצות לרכוש מים ממכליות פרטיות בעלות שיכולה להגיע ל-165 דולר בחודש. גם החשמל מתייקר עקב הסתמכות על גנרטורים שכונתיים, ללא פיקוח ממשלתי.
פתרון
לצד התחזיות הקודרות, המחקר מציע מתווה פעולה: מיפוי מחודש של כל המעיינות והבארות במדינה, תוך שימוש בטכנולוגיות GPS ומדידות מדויקות בשיתוף צבא לבנון. המטרה: ליצור מאגר מידע לאומי שיסייע לנהל את משק המים בצורה אחראית ולשמור על ריבונות המדינה על מקורותיה.
לבנון מונה למעלה מ־4,000 מקורות מים, אך רק 150–200 מהם נחשבים משמעותיים ויציבים. ריכוז המעיינות המשפיעים ביותר נמצא בנפות הר הלבנון והבקאע – אזורים הרריים שמזינים את הנהרות המרכזיים.
