פרויקט מיוחד
המאבק להשבת החטופים בתמונות
ביום המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, נחטפו 251 אנשים חיים וגופות, נשים, גברים, קשישים וילדים.
לאחר 320 יום, רובם שוחררו בעסקאות חטופים או חולצו במבצעים הירואים של כוחות הביטחון, וכיום חמאס מחזיק ב-109 חטופים, כולל ארבעה שמוחזקים בעזה עוד טרם לפרוץ המלחמה.
מאז ועד היום, מדינת ישראל נלחמת ופועלת בערוצים רבים כדי להשיב את הביטחון לעוטף, להשמיד את החמאס, ולהשיב את כל החטופים הביתה.
בפרויקט מיוחד של 'רגע חדשות', מוצגות תמונות נבחרות שמספרות את הסיפור של המאבק לשחרור החטופים, החל מהימים הראשונים ועד היום ה-320, בתקווה שהתמונה הבאה תהיה של כולם בבית.
הפרויקט מעניק הזדמנות להסתכל על התקופה המסעירה שעברה על החברה הישראלית ממעוף הציפור. בגובה זה, ניתן להתבונן בתמונה הכוללת ולראות כיצד בתוך החושך הגדול היו גם לא מעט נקודות אור.
ה-8 באוקטובר
מפגש משפחות ראשון
ביום ראשון, יומם השני של החטופים בשבי חמאס, משפחות החטופים מקיימות מסיבת עיתונאים ראשונה, במהלכה המשפחות מחזקות אחת את השנייה ומייחלות לשובם המהיר של יקיריהן.
ה-11 באוקטובר
הפגנת סולידריות
המפגינות אוחזות בשלט מלא תקווה שקובע במשפט נחרץ – 'ישוחררו החטופים!'
ה-17 באוקטובר
עוצמה שקטה
מפגינים לשחרור החטופים, מחוץ למשרד הביטחון בקריה, תל אביב.
ה-19 באוקטובר
הקמת 'כיכר החטופים'
משקט לפעולה: משפחות החטופים מקימות את כיכר החטופים מחוץ למוזיאון לאמנות בתל אביב, ומתחילות להפיץ דיסקית בדומה לדיסקיות שעונדים החיילים הנושאים את מספרם האישי. על הדיסקיות החדשות נכתב: 'הלב שלנו שבוי בעזה'.
ה-20 באוקטובר
שתי חטופות בעלות אזרחות אמריקנית משתחררות
יהודית רענן ובתה נטלי משוחררות על ידי החמאס "בצעד הומניטרי" וזוכות להתאחד עם משפחתן בשיקגו.
ה-21 באוקטובר
שולחן השבת של החטופים
עוד לא אבדה תקוותנו: יותר מ-200 מושבים ריקים שמורים לחטופים שישובו הביתה כאשר ברקע דגלי ישראל.
ה-22 באוקטובר
שחרור החטופות יוכבד ליפשיץ ונורית קופר
החמאס משחרר את השתיים בצעד חד-צדדי, כנראה כדי לנסות להתנער מהתדמית של "דאעש" לאחר הטבח; המשפחות זוכות להתאחד איתן מחדש.
שרים לשובם ולזכר הנרצחים
נגנים מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית מופיעים לצד נרות דולקים באירוע בכיכר הבימה לזכר למעלה מ-1300 הרוגים על ידי מחבלי חמאס, ויותר מ-200 החטופים בעזה.
ה-26 באוקטובר
הזדהות מאירה בירושלים
מיצג אורות מופעל מחוץ לאצטדיון 'פיס ארנה' בירושלים.
ה-30 באוקטובר
חילוץ ראשון: החיילת החטופה אורי מגידיש בארץ
במבצע 'ראשית האור' צה"ל מחלץ את התצפיתנית טוראית אורי מגידיש משבי חמאס.
ה-2 בנובמבר
אהבה של אמא
נשים מובילות דעה מקיימות תפילה מיוחדת לשחרור החטופים.
ה-6 בנובמבר
ירושלים של זהב ושל צהוב
תמונות של החטופים מוקרנות על חומות העיר העתיקה בירושלים.
ה-7 בנובמבר
מציינים חודש בשבי: אחינו כל בית ישראל
אנשים עומדים מחובקים בדקת דומיה.
ה-9 בנובמבר
עפיפונים של תקווה
במקום פסטיבל העפיפונים שהיה אמור להתקיים ב–7.10 בכפר עזה, הפסטיבל מתקיים בתל אביב. אל המסרים של השלום והתקווה מתווספים הפעם הנצחת הנרצחים והקריאות להשבת החטופים.
ה-14 בנובמבר
צועדים לשובם
המונים צועדים יחד מתל אביב לירושלים בצעדה שמעבירה חיבוק גדול למשפחות החטופים.
ה-16 בנובמבר
הגיעו למנוחת עולמים - נועה מרציאנו, אופיר צרפתי ויהודית וייס
במבצע של צה"ל, נסגר מעגל נוסף כאשר גופותיהם של שלושה חטופים נוספים מובאים ארצה.
ה-24 בנובמבר עד ה-1 בדצמבר
עסקת חטופים ראשונה
התמונות שמרגשות מדינה שלמה: במסגרת העסקה נמשכת הפסקת אש במשך 7 יממות ומשוחררים 80 חטופים. בתמורה לכל חטוף מתחייבת ישראל לשחרר שלושה מחבלים פלסטינים, להכניס סיוע הומניטרי ודלק לרצועה.
ה-7 בדצמבר
נר לכל חטוף בכותל
חנוכיות דולקות לצד תמונות עבור כל חטוף שברצועת עזה.
ה-12 בדצמבר
חילוץ גופותיהם של רס"ב זיו דדו ועדן זכריה
במבצע מורכב של חטיבת הקומנדו 551 ויחידה 504 של אמ"ן שהתפרש לאורך כמה ימים, צה"ל מצליח לחלץ את גופותיהם של שני החטופים, ובהמשך את גופותיהם של שלושה נוספים. בקרבות העזים נופלים 15 לוחמים, ונהרגים כ-180 מחבלים.
ה-15 בדצמבר
הריגת שלושת החטופים הישראלים בשׁג'אעייה
בצל ניסיונות הטעיה רבים של החמאס, נורים בשוגג שלושה חטופים. לאחר הטרגדיה מגיעות קריאות לחידוש המשא ומתן לשחרור החטופים. הרמטכ"ל מבהיר כי צה"ל יעשה הכל שמקרה כזה לא יחזור על עצמו. איריס חיים, אמו של החטוף שנורה יותם חיים, מפרסמת הודעה מוקלטת לגדוד שחייליו ירו למוות בבנה, בו היא מציינת שהיא אוהבת ומחבקת אותם, ומאשימה במות בנה רק את החמאס ולא אותם.
עוד באותו היום צה"ל חילץ גופות חטופים
בהמשך למבצע הנועז בו מחלץ צה"ל את גופותיהם של עדן זכריה ורס"ב זיו דדו, צה"ל מחלץ את גופותיהם של אליה טולדנו, רב"ט ניק בייזר וסמל רון שרמן.
ה-17 בדצמבר
מחאת אוהלים מחוץ לבסיס הקריה בתל אביב
בני גנץ ויואב גלנט נפגשים עם המשפחות שמפגינות ומבקשים מהן לא לריב ולשמור על האחדות.
ה-11 בינואר
על גדר המערכת
המשפחות מגיעות הכי קרוב שאפשר במטרה להתקרב ליקיריהן החטופים.
ה-12 בינואר
תמיכה עולמית
הפגנת המונים למען שחרור החטופים מחוץ למטה האו"ם בניו יורק.
ה-14 בינואר
100 ימים בעזה
ה-22 בינואר
המאבק מחריף
ה-12 בפברואר
מבצע 'יד זהב'
במבצע 'יד זהב' מחלץ צה"ל את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר מדירת מסתור ברפיח.
ה-8 במרץ
המשך המאבק
הכאב הולך ומתגבר ואיתו עוצמת ההפגנות.
ה-6 באפריל
חילוץ גופת החטוף אלעד קציר
"גם זו נחמה במציאות הנוראית" אומרת כרמית קציר, אחותו של החטוף שנרצח בשבי החמאס, לאחר שכוחות אגוז ומגלן מחלצים את גופתו. "יהיה לו קבר בניר עוז", היא מסכמת.
ה-7 באפריל
אתר הזיכרון לטבח בנובה
מאז הטבח, אלפים רבים מגיעים מרחבי הארץ והעולם לאתר בו התרחשה המסיבה ב-7 באוקטובר, כדי להתייחד עם זכרם של הנופלים ולהניח זרים, זכר לפרחים שנקטפו.
ה-22 באפריל
ליל הסדר
חברי קיבוץ ניר עוז עורכים ליל סדר משותף לכל הקיבוץ ובו שולחן מיוחד לחטופים.
ה-25 באפריל
המחאות ממשיכות
למעלה משלושה חודשים לאחר שנחטפו, הציבור הישראלי לא מפסיק לגעוש בציפייה לשובם, ולפעול לשם כך, כל פרט בדרכו שלו.
ה-30 באפריל
"רק לחץ על חמאס יחזיר את החטופים"
פורום 'תקווה' מכנס מסיבת עיתונאים בתל אביב ומייצג את דעתם של המשפחות שבעד הפעלת לחץ צבאי על החמאס כדי להחזיר את יקיריהם.
ה-14 במאי
מאהל פורום הגבורה בירושלים ביום העצמאות
לאור כניסת צה"ל לרפיח, 'פורום הגבורה' שמייצכ משפחות שכולות מפגין נחישות להמשיך את המלחמה עד לניצחון, הכולל את השבת כל החטופים.
ה-17 במאי
חולצו 4 גופות חטופים
שני לוק, שתמונת חטיפתה הסעירה את העולם, איציק (יצחק) גלרנטר ועמית בוסקילה, ורון בנימין מוחזרים לקבורה בישראל.
ה-24 במאי
חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז הושבו לישראל לקבורה
ה-25 במאי
המשך מחאות
הזמן ממשיך לעבור, אך הדאגה לחטופים לא נותנת מנוח. בפיהם של רבים שגורה האמירה "היום ה-232 לאוקטובר".
ה-8 ביוני
מבצע ארנון
במבצע הירואי מחלצים כוחות ימ"מ וצה"ל ארבעה חטופים שמוחזקים בנוסייראת – נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו. במהלך הפעולה נפצע אנושות מפקד צוות ולוחם הימ"מ פקד ארנון זְמוֹרָה, שמוביל את כוח הפריצה הראשון. זמורה מת מפצעיו בבית החולים, ומועלה לדרגת רב־פקד לאחר פטירתו. כמחווה ללוחם, המבצע הנועז נקרא על שמו.
ה-23 ביוני
ברווזים צהובים
מיצג ברווזים צהובים לשחרור החטופים בכיכר הבימה
ה-25 ביוני
החטוף המשוחרר שלומי זיו יוצא מבית החולים - וחוזר הביתה
ה-27 ביוני
מסיבה נערכת לזכר הקורבנות שנרצחו בפסטיבל הנובה
ה-8 ביולי
מחאת אימהות
ה-10 ביולי
מיצג הכלובים
ה-14 ביולי
לא לכניעה לחמאס, לא לעסקה עם חיזבאללה
מפגינים מטעם "פורום התקווה", "פורום הגבורה" ומטה "נלחמים על הצפון" מפגינים מול ישיבת הממשלה בדרישה להמשיך לחסל את בכירי החמאס כדי להוביל להשבת החטופים.
ה-24 ביולי
חולצו מח'אן יונס 5 גופות חטופים
במבצע מיוחד צה"ל מחלץ את גופותיהם של אורן גולדין , מיה גורן, רביד כץ, תומר אחימס וקיריל ברודסקי.
ה-1 באוגוסט
300 יום למלחמה
מיצג מרגש לציון 300 יום למלחמה ולהימצאות של החטופים בשבי.
ה-12 באוגוסט
עצרת "מאוחדים לשובם"
בתשעה באב מתקיימת עצרת המונים בכיכר החטופים, בהובלת מועצת יש"ע, קהילת נחל עוז ותנועת "נפגשים", ובה מתנהלים מעגלי שיח ועדות עם משפחות החטופים ונציגי נחל עוז.
ה-20 באוגוסט
חילוץ נוסף
צה"ל מחלץ את גופותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, אברהם מונדר, נדב פופלוול, יגב בוכשטב ואלכס דנציג ממנהרה בחאן יונס
היום ה-320: הציבור הישראלי נאבק להחזיר את שאר החטופים
לאחר למעלה מ-320 ימים של כאב, דאגה ותקווה, המאבק להשבת החטופים הביתה נמשך ללא הרף. הדרך רצופה ברגעי שבר ואובדן, אך גם בניצחונות קטנים וברגעים של אחדות לאומית. מהימים הראשונים של הלם וזעזוע, דרך גלי המחאה והסולידריות, ועד למבצעי החילוץ המורכבים, העם בישראל הוכיח את חוסנו ונחישותו.
למרות המחלוקות והקשיים שצצו לאורך הדרך, והדרכים השונות בו כל אחד ואחת חושב ופועל, המסר העיקרי נותר ברור: החזרת כל החטופים הביתה היא משימה לאומית עליונה. כל תמונה, כל סיפור, וכל רגע של תקווה מעניקים כוחות להמשיך ולקוות לטוב שיבוא בקרוב. היום שבו כל החטופים ישובו סוף סוף הביתה, אל חיק משפחותיהם ואל חיבוקו של העם כולו.
עריכה, עיצוב ותחקיר: ינון פרבר
כתיבת תוכן ועריכה לשונית: יואב באומן