בדיון שנערך הבוקר (ג') בוועדת החוץ והביטחון, הציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, את עיקרי חוק הגיוס עליו עמלים בממשלה.
מאז פסיקת בג"ץ לפני כשנה אודות הצורך לגיוס חרדים בהיעדר חוק שמסדיר את מעמד 'תורתו אומנותו', נמצא חוק הגיוס במוקד העשייה והחיכוך הפנים-קואליציוני, כאשר באופן תדיר נעשים מאמצים להגיע לפשרות בין גורמים שונים. במקביל, צה"ל החל להוציא לפועל את פסיקת בג"ץ עם שליחת אלפי צווי גיוס לצעירים חרדים, יחד עם הקמת מסגרות מתאימות לשירות חרדים בצבא, ובהן חטיבת 'חשמונאים' הייעודית.

בבסיס החוק: יעדים וסנקציות
שר הביטחון אמר כי היעד של חוק הגיוס הקרוב הוא ל-7 שנים קדימה, במטרה להגיע לסופם לגיוס של 50% מכל מחזור שנתי של בני 18 מהמגזר החרדי, בעלייה הדרגתית. עבור הצבא, מדובר בעוד עשרות אלפי חיילים, רבים מהם שיוכלו לשרת גם כלוחמים. גיל הפטור מגיוס יוגדר באופן קבוע ב-26. כמו כן, ייווצרו מנגנוני אכיפה יחד עם החוק, כדי להבטיח את מימושו.
עוד באותו הנושא
- בהזמנת הנשיא טראמפ, נתניהו ימריא ביום שני הקרוב לביקור בוושינגטון
- אמו של בניהו סגולה הי"ד בהספד: הוא היה רציני בכל דבר שעשה, מהילדות בבית ועד שלפני החתונה ביקש להיבחן שוב על הלימוד. כבר בכיתה א' נורה בעדי עד ו"ינק מלחמות השם". השם בניהו חיבר אצלו תורה ומסירות לארץ ישראל. היא סיימה בזעקה להשם שישלח את אליהו הנביא להשלים את הגאולה
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
- הנרצח השני מהפיגוע הבוקר רס״ן יובל עזרא, בן 27, מהרצליה, מפקד סוללה בגדוד 411, חטיבת האש של חיל התותחנים
בנוסף, פירט שר הביטחון אודות הסנקציות עבור בני המגזר שאינם מתגייסים: "סנקציות אישיות על כלל המיועדים לשירות ביטחון, הלומדים ושאינם לומדים. כך למשל בנושא המעונות, ודברים מהסוג הזה שהוועדה תצטרך לדון שלא יינתנו. דעתי היא, שמי שלא ילמד ולא ישרת, עליו צריך להטיל סנקציות; אבל שוכנעתי תוך כדי הידברות שיהיו סנקציות לא רק על הישיבות, אלא גם על הלומדים – וזה דבר שלא היה עד היום".
שירות אזרחי ולאומי לא ייחשב למבחן העמידה ביעדים
כ"ץ הדגיש כי הממשלה תעקוב באופן מתמשך אחר העמידה ביעדי הגיוס, כאשר במצב של אי-עמידה – תעביר הממשלה חוק חדש אשר יחמיר את הסנקציות ויגביר את האכיפה. בנוסף, הבהיר שר הביטחון כי שירות אזרחי ולאומי, כגון ב'זק"א' או ב'איחוד הצלה', לא ייחשב למבחן העמידה ביעדים, אלא רק שירות ביטחוני מובהק, בצה"ל או במג"ב.
במהלך הדיון הסביר השר את עמדתו: "בגלל העובדה החרדים יהיו שליש מאוכלוסיית ישראל, יש חשיבות בעייני לקדם את החקיקה שמבוססת על הידברות והסכמה, גם של מנהיגי ציבור חרדי. כמו כן יש לתת מענה לכשלים שהיו בהסדרים קודמים ונפסלו בבג"ץ. היעדים צריכים להיות ריאליים ולשקף את היחס הנכון בין הרצון ואפשרי".
"אני מביא בחשבון שהמציאות השתנתה באופן מהותי מאז ה-7 באוקטובר, את עמדת הדרג המקצועי בצה"ל, ואת התאמת מסגרות הגיוס. ההסדר נועד להיות הסדר קבע שיאזן בין ערך שירות הביטחון, השוויון וערך לימוד התורה", סיכם כ"ץ.
